באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"אדמה משוגעת", בספריות ה-DVD

כמה דקות לפני סיום הסרט נכנסו אלינו הביתה בהפתעה מסוימת דודי וסבי, יוצא קיבוץ וחבר קיבוץ בהתאמה. על הספה: אימי, יוצאת קיבוץ, ואני. לבנות זו צפייה ראשונה, לסבא שנייה, הדוד לא ראה בכלל. על המסך טקס הבר מצווה. האם מתחילה לברך את בנה בעוד הוא עובר מסלול מכשולים, זונחת את הברכה שבכתב, ועוברת לדברים שבלב: צעקה גדולה שקוראת לו לברוח מהקיבוץ, מהמקום הזה של השטנים. אצלנו בסלון כולם מחייכים. כל הכבוד, בדיוק, אומר דוד שלי.

אחר כך מחליפים חוויות – מה היה בסרט, ומה היה אצלם, בילדותם שלהם ("לנו בהתחלה קראו פטריות", סיפרה אימא, כשהשתעשעתי מכך שלכיתת הבר מצווה קוראים אפרסקים). הם לא מכירים את הבמאי, דרור שאול, אבל משוכנעים שהוא גדל בקיבוץ (צודקים). אחרת לא היה יכול לעשות את הסרט הזה. הגניבות מהמטבח, ההתגנבויות לבריכה, משימות הבר מצווה, החולצה הכחולה עם השרוך. הכל היה. אבל סבון בפה לילדים שדיברו לא יפה? זה לא היה אצלנו.

"אדמה משוגעת" מביא את סיפורו של דביר (תומר שטיינהוף, ילד מקסים-מקסים), ילד בשנת בר מצווה בקיבוץ בדרום הארץ. השנה היא 1974, אימו מירי היא אישה קצת מסובבת, האח הגדול מתעניין בעיקר במתנדבות בלונדיניות, והסבא והסבתא מהצד של האבא המת לא בדיוק משתגעים על המאהב השוויצרי של האימא. בעצם, הם לא משתגעים עליה בכלל, על המשוגעת הזו.

גם בקיבוץ לא ממש יודעים איך להתמודד איתה. ובעיקר לא רוצים לדעת. הרבה יותר חשוב עכשיו לקנות אמבולנס חדש לקיבוץ. הדמויות הדוחות ביותר הן של המזכיר (גל זייד) והרפתן (שי אביבי). חמלה אינה הצד החזק שלהם, וסטיות הן הובי בשבילם. מזל שיש עוד כמה נשים נחמדות שאכפת להן.

לפני כשנה זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר, במשותף עם הסרט "אביבה אהובתי". על כן, על חברי האקדמיה נגזר להתכנס ולהצביע שוב, על מנת להחליט מי ייצג אותנו באוסקר. "אדמה משוגעת" נבחר למשימה, ובצדק. עכשיו, אחרי שראיתי את שני הסרטים, ברור מי מהם מצולם באיכות גבוהה יותר ומציג רמת הפקה גבוהה יותר. אומנם שניהם מצוינים ברמת העלילה, אבל רמת הביצוע היא מה שקובעת באוסקר. ולמה "אדמה משוגעת" לא הגיע לחמשת המועמדים הסופיים לתחרות החשובה? מפני שבשיווק הוא כשל. פרסים מפסטיבלים, מתברר, זה לא מספיק.

אבל אנחנו כאן לא בענייני פרסים לסרט אלא בענייני צפייה בו, וזו, חברים יקרים, מומלצת למדי.

בקטנה: צילומי החוץ (מחוץ לקיבוץ, שדות) התקיימו בקיבוץ רוחמה, צילומי הפנים (בתוך הקיבוץ, הבתים והשבילים) התקיימו בקיבוץ ניר אליהו.

"אדמה משוגעת", ישראל 2006. 97 דקות. במאי: דרור שאול. שחקנים: רונית יודקביץ', תומר שטיינהוף, שי אביבי, גל זייד, שרון צוקרמן, פיני טבגר, רבקה נוימן.