באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בזמן האחרון אני רואה סרטים הרבה יותר מכל דבר אחר, ולכן שלושה במחיר אחד (כלומר חינם):

זהות אבודה

הסרט החדש בטרילוגיה של מט דיימון מעורר עניין (האם באמת מנטרים את שיחות הסלולר של כולנו?), מצליח לשמור על מתח (איך הוא יעבוד עליהם), מלמד טריקים חיוניים (כך תסירו חשד) ומדלג בין מדינות יותר מהר מטייס של אל על.

העלילה בקצרה: הסוכן לשעבר ג'ייסון בורן מנסה למצוא את האיש שגרם לו להרוג אנשים בלי להתעניין בשם שלהם, רק מפני שה-CIA אומר שהם צריכים למות, ובדרך נתקל בכל אלה שרוצים לעצור אותו. יש גם עיתונאי אחד שמנסה לחקור את העניינים אבל לא כמו שצריך (רמז: הפחדנות אינה משתלמת), הרבה אנשים שמנסים לטרפד לבורן את המשימה שהציב לעצמו, וכמובן, עזרה ממקור לא צפוי.

התוצאה היא אקשן גם בצילום וגם במחשבה, ואם אי פעם התעניינתם בעולם הריגול – הסרט הזה הוא בשבילכם. לי זה בעיקר גרם לרצות לנסות להצליח לעבוד על ה-CIA בעצמי.

"זהות אבודה" (The Bourne Ultimatum), ארה"ב 2007. 111 דקות. במאי: פול גרינגראס. שחקנים: מאט דיימון פלוס חבורה לא מוכרת - ג'ואן אלן, פדי קונסידין, אדגר רמירז (לבחורות: זה המתנקש החתיך), ג'וליה סטיילס, דיוויד סטראטאירן.

בופור

בחלק של "מאחורי הקלעים", רון לשם אומר שהסרט "בופור" מאיר דברים שאולי לא זכו לפוקוס בספר, וגם מפתח את העלילה למקומות חדשים. לדעתי: בולשיט. עם כל הערכתי לבמאי יוסף סידר ולצוות השחקנים המוצלח, בעיניי הספר הרבה יותר מוצלח מהסרט. למה? כי הוא חזק מההתחלה, והסרט ממריא רק בחצי השני. איך להגיד בעדינות: הוא יותר מדי ישראלי בעשייה שלו, במובן השלילי של המילה.

הבעייתיות רלבנטית, למרבה הצער, במיוחד כאשר הדברים קשורים במוות של הדמויות. ראשית, לא רק הצופים בקושי מספיקים להיקשר לקצין ההנדסה, גם החברים במוצב לא ממש מתחברים אליו, מה שהופך את החלק הזה בעלילה לכמעט מיותר. שנית, הפריע לי מאוד שאנחנו לא יודעים את שמות הדמויות אלא דקה לפני שהן מתות. בספר, למשל, המוות של זיתלאווי היה שוק אדיר עבורי, טלטלה של ממש. בסרט, בכלל לא ידעתי מי זה זיתלאווי, בוודאי שלא היה לי זמן להיקשר לדמות.

העלילה מתרכזת בחיים במוצב הבופור בחודשים האחרונים שלפני הנסיגה מלבנון - החיים של המפקד לירז ליברטי, סגנו אושרי, החיילים וכל מי שחי תחת שגרת ה"יציאה יציאה, נפילה נפילה", ומתבאס או לא מתבאס מנוהל קברניט. אני לא בטוחה עד כמה הליהוק של אושרי כהן כמפקד מוצלח. היה אפשר לשאול את אלון אבוטבול, כאן בתפקיד אורח, שחקן עם ניסיון בסרטים צבאיים. אלי אלטוניו (הסגן), לעומת זאת, מצוין כרגיל. גם איתי טיראן (אגב בספר לדמות שלו היה שם שונה: ריבר ולא קוריס).

"בופור", ישראל 2007. 120 דקות. במאי: יוסף סידר. שחקנים: אושרי כהן, אלי אלטוניו, איתי תורג'מן, איתי טיראן. אוהד קנולר. שחקנים אורחים: אלון אבוטבול, נבו קמחי, זוהר שטראוס.

בובי

יום אחד, 6 ביוני 1968, חיים של 22 דמויות ומוות של אחד, המועמד לנשיאות רוברט בובי קנדי. אמיליו אסטבז עבד שש שנים על התסריט, ועשה תחקיר מעמיק על מנת להיות קרוב כמה שיותר למה שהתרחש ביום ההוא במלון אמבסדור שבלוס אנג'לס. התוצאה הייתה כל כך טובה, שהוא הצליח לגייס את מיטב שחקני הוליווד לסרט. באופן אישי, זה הזכיר לי את הספר "מלון לוטסיה", ובכל מקרה, מדובר בסרט שמצליח לשמור על עניין ומעלה תהיות לגבי המחיר הכבד שמנהיגים אמיצים נאלצים לעתים לשלם.

"בובי", ארה"ב 2006. 120 דקות. במאי: אמיליו אסטבז. שחקנים: אנתוני הופקינס, לורנס פישבורן, שרון סטון, וויליאם ה' מייסי, התר גראהם, הלן האנט, דמי מור, מרטין שין, כריסטיאן סלייטר, פרדי רודריגז, ג'ושוע ג'קסון, אשטון קוצ'ר, לינדזי לוהן, אלייז'ה ווד ואסטבז עצמו.