אם לא הייתי רואה שהנושא החם הוא גמר כוכב נולד 5, הייתי שוכחת מקיומו. אפשר לומר "פדיחות", בכל זאת, כותבת בלוג טלוויזיה, אבל אפשר גם להיות נדיבים ולהרשות לי להאשים את החגים, שמילאו את החיים בפרויקטים רחבי היקף. טלוויזיה פשוט הפכה למכשיר לשמיעת רדיו במקרה הטוב, ותו לא.
אבל מחר בערב היא כנראה תחזור לחיים, לפחות לכמה שעות - צביקה הדר אלוף במריחת זמן, השופטים ינסו לסחוט את רגעי התהילה האחרונים לשנה זו, ורק שלישיית מש"ב (מרינה, שלומי, בועז) תנסה להרשים באמת. כשהדר הלא-נהדר יסיים את הקשקושים שלו, נדע סוף סוף מיהו הכוכב או מיהי הכוכבת (רציתי לכתוב כוכבית, אבל מרינה כל כך ענקית, פיזית, לעומת בועז ושלומי) שיוציאו דיסק לפלייליסט.
מי אנחנו רוצים שזה יהיה?
טוב, כמובן שצריך לשאול קודם מי זה "אנחנו".
אבל אין לי כוח לפילוסופיה הזו. אני רוצה שבועז מעודה ינצח ויזכה.
מי ינצח ויזכה בפועל?
מרינה היא האס החזק. אבל ככל שאני שומעת יותר על כך שהיא מופיעה כבר שנים, אני מוכנה להמר על מהפך מהסוג המויאלי - כמו שמויאל שלא למד בבית צבי ניצח את סקעת, כך מעודה - שכינה את עצמו "זמר מדורות" - ייקח את הכבוד, המכונית והדיסק.
ושלומי בראל, מה יהיה איתו? אני חוששת שהוא פשוט ייעלם, כמו להקות הרוק של שנות התשעים.
עדכון גמר: מעודה אכן זכה. יש צדק בעולם המוזיקלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
