באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"שגב במטבח", שישי 19:15, ערוץ 2

לאחרונה פצחתי בטרנד חדש שתכליתו התרחקות משוקולד. אחרי שנים מתוקות וביקורים בהיכלי שוקולד למיניהם ברחבי אירופה כולה, החלטתי להיגמל. זה לא טוב לעור הפנים, זה משמין וזה יותר מדי מתוק.

כמובן שמה שקל בדיבורים, קשה יותר במעשים. תמי יש מישהו שמגיע בזמן הלא נכון עם חטיף שוקולד מעולה. למשל, נניח שבשעת לילה מאוחרת, עמוק בעבודה ובייאוש, מישהו מציע שורה של שוקולד, ואפילו שוקולד חלב. איך אפשר לסרב? לכן, כשגיליתי שהתוכנית "שגב במטבח" הוקדשה אתמול לשוקולד, קצת חששתי. מה אם מתכוני השוקולד יגרמו לי לקפוץ מהספה היישר לפיצוצייה הקרובה ולהכריז על מסיבת שוקולד?

אלא שהחששות האלה התפוגגו במהרה. למרבה השמחה, או הצער, מתכוני השוקולד של שגב משה גרמו לי בעיקר בחילה. אם היה לי תנור אולי הייתי מנסה לאפות את לחם השוקולד [בחלק הזה שמעו שהוא מדקלם טקסט שכתבו לו, במקום לדבר רגיל כמו בדרך-כלל, וזה לא ממש עבד טוב]. אבל חוץ מזה, יוק.

זה לא שהוא לא התאמץ, והיה נחמד. סך הכל, מדובר בקונספט טוב: כל שבוע מגיעות אל שגב שלוש בחורות שמשהו מחבר ביניהן (פעם אלה היו דיילות, היום אלה מכורות לשוקולד), והוא מבשל להן אוכל שיתאים למשהו הזה. כל העסק מתנהל באופן שמזכיר את השף העירום ג'יימי אוליבר - ואפילו פתיח התוכנית מועתק כמעט אחד לאחד מפתיח התוכנית שלו, כולל המוזיקה הדומה. לא נראה שמישהו כאן מתבייש בזה. להפך: שגב משה רוצה להיות ג'יימי אוליבר. תסמכו עליו, הוא כבר יוציא ספר או שניים בקרוב.

ואם אנחנו כבר מדברים על התמסחרות, הרי שכמו בכל תוכנית שמכבדת את עצמה בערוץ 2, גם כאן יש שיתוף-פעולה מסחרי בולט - עם מאמא עוף. שבעה מרכיבים מוצגים לצופים, והם צריכים ליצור מהם מתכון מנצח ומניב פרסים. אחד המרכיבים הוא, כמובן, חזה עוף. מה שמוציא אותי מחוץ לתחרות (צמחונית), ומזכה את מאמא עוף בכמה דקות פרסום במהלך התוכנית. האם יש קשר גם לעובדה שהמתכון היחיד בתוכנית שלא היה קשור לשוקולד, היה "עוף עם פוזה"? קשה לדעת, אפשר לנחש.

שורה תחתונה: אם אתם לא אוכלים ארוחת ערב בשעה הזו, מדובר ב- 45 דקות די נחמדות שיגרו לכם את התיאבון (הרי לא יהיו עוד תוכניות שוקולד). רק תבטיחו לי שאחרי זה אתם עוברים לאולפן המרכזי של ערוץ 10, ולא נשארים באולפן שישי של אהר'לה בחסות דובר צה"ל רוני דניאל.