באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"דודו מחפש אהבה", שני 21:55, ערוץ 10

אם החיים, כפי שג'ון לנון טען, הם כל מה שקורה לך כשאתה מתכנן תוכניות אחרות, אני כבר לא יודעת מה התוכניות שלי היו אתמול – ללמוד את מצב התחבורה באירופה או להתרשם מתחרות בין שני שפים שניסו לקחת דגי פארידה שבחיים לא שמעתי עליהם קודם, ולהרכיב מהם ארוחה של שלוש מנות. ואולי בכלל רציתי ללמוד יחד עם דודו טופז מה זו אהבה. אבל אם זה מה שרציתי, המצב בקאנטים.

ערוץ 10 עלה אתמול עם רצועת שידור חדשה, ולמען האמת די מוצלחת – "קרב סכינים", שבו שף צרפתי מהולל עם קשרים במישלן והמלצות מחיים כהן מתחרה מול שף ישראלי שנחשב למוצלח בלבנט, ו"דודו מחפש אהבה", סדרה קצרה עם יותר מרואיינים מאשר אחוזי הצפייה במהדורת חדשות ערוץ 10, עם פזילה לרייטינג של ערוץ 2.

אבל בואו נחזור לשעה תשע, השעה שבה עודד מנשה ציחצח את הצרפתית שלו באופן מעורר קנאה. שף סטפן פרואה דווה, בן 34, הוא אדם בעל אגו בגודל של האולפן וחוצפה שלא היתה מביישת אף ישראלי. בקיצור, כוכב. מולו הגיע להתמודד שף ניצן רז, בן 35 ולשעבר לוחם שייטת. לדעתי העובדה הזו עלתה לפחות שלוש פעמים רק ללטף לו קצת את האגו על ההפסד הצורב ואי העמידה בזמנים. אני לא רוצה להיות מרושעת, אבל כבר גילו את זה לפניי – כיוון שהתוכנית כבר צולמה מראש ברובה - כל השפים שהשתתפו בתוכנית הפסידו, מלבד אחד שזהותו לא נחשפה.

אז מה בכלל קורה בתוכנית הזו? לשני השפים יש 50 דקות להרכיב ארוחה –  שתי מנות על הגבול בין ראשונה לעיקרית, ומנה אחרונה. 25 דקות עבודה על המנה הראשונה, 15 על השנייה, 10 על השלישית. כל הארוחה מתבססת על מרכיב אחד – אתמול היתה בחירה בין הדגים לאורז, אתם כבר יודעים מה כיכב על השולחן.

בניגוד לתוכנית הבריטית "ready steady cook", כאן רק מכריזים על לו"ז, לא ממש רואים הכל בפעולה. שלא לדבר על כך שהשפים לחוצים משהו אש, ובקושי מסוגלים להתראיין תוך כדי עבודה – אצל הבריטים זה ממש קלי קלוטו. אולי בגלל שהם לא נשפטים על ידי השפים רן שמואלי וירון קסטנבוים (שגם מפשרנים מצוין את כל מה שקורה ב"מטבח"), ועל ידי סלבריטאים כמו ריקי גל, אמיר קמינר וגלית גוטמן (הידעת? דוגמניות אוכלות. לא, לא באמת. אבל גוטמן היא מה שנקרא "טאלנטית של הערוץ").

ובכן, אחרי שנגמר הקרב על הדגים, הגיע הזמן לחפש אהבה. טופז מתחיל בבנגקוק, עובר לבית האבות של אימא שלו, לרבנות, לחבר שלו עו"ד בני דון יחיא – כי רק שיח בין גברים יכול להרגיע אותו. "26% מהזוגות מתגרשים", הוא אומר בחיוך, "השאלה היא אם 74% לא סובלים יותר". אחר כך, אצל רבנית שדכנית אחת, הוא יפליא עם התובנה "אהבה זה כמו אלוהים – משהו שהמצאנו בשביל לסגוד לו". מלך. הראשון ב... משהו.

אחרי ביקור בגן החיות, טופז הולך לבקר חיה אמיתית – לריסה טרימבובלר. היא מסבירה שהיא באמת אוהבת את יגאל עמיר ושזו לא עסקה ביניהם, אלא משהו שהוא כמעט מתוך חוסר ברירה. טופז לא מאמין לה, תודה לאל. אישה שהיתה נשואה עם ארבעה ילדים, לא היתה "מתאהבת" בבחור צעיר ממנה כעמיר אם הוא לא היה רוצח ראש הממשלה. לא היתה מתקרבת אליו. "נראה לי שזה רצון בפרסום", אומר טופז. בעיניי היא פשוט משוגעת.

ואם כבר שיגעון, הנה סיום מתוק בנוסח טופז – בין הכושים העבריים בדימונה ישנו גבר שנשוי לשלוש נשים ויש לו 13 ילדים. האם זו אהבה? על פי טופז כן. אולי מפני שהמומחיות הגדולה שלו היא אהבה עצמית.