צילום: יח"צ
"שלום אנד גוד איבנינג", שבת 21:00, ערוץ 2
אמש צפיתי במלוא הכוונה הטובה ב"שלום אנד גוד איבנינג", התוכנית החדשה יחסית (פעם שנייה) של אלי יצפאן. בניגוד להרבה אנשים, אני גם מאוד מחזיקה ממנו ומיכולותיו.
אבל מה אני אגיד לכם, הפעם הרגשתי מרומה.
למה? כי התוכנית נראית בדיוק כמו המתיחות בחו"ל שיצפאן נהג לעשות במסגרת "פספוסים", אי שם לפני כמה שנים. אז היתה מתיחה מעולה שבה הוא התחפש לאיש כמורה באיטליה, ועמד ליד איזו מזרקה ברומא, היום יש כל מיני יציאות תמוהות עם אישה נורא נחמדה בהולנד. שלא לדבר על כך שכל היתר היה שעמום בלתי אפשרי ובעיקר בלתי מצחיק.
הדבר היחיד בכל התוכנית שהיה שווה מבט - הראיון הטלפוני עם כוכב הכדורגל התימני, כשמודי בראון ורון קופמן באולפן, מתמוגגים. ואגב, להעליב לפני כן את קופמן בתדירות של אחת לדקה, זה ממש לא מצחיק ולא מעורר שום רגש חיובי, באנדרסטייטמנט. הזמנת מישהו אליך הביתה? אל תעליב אותו אם הוא לא יודע על כך מראש ומתחייב לשתף פעולה (סיכוי אפס).
בקיצור, זו היתה צפייה חד פעמית. ובשפה של יצפאן: ביי ביי ולא להתראות.