באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"רק כלבים רצים חופשי", בבית הקולנוע הקרוב לביתכם

לא נעים לקטר על סרט שרואים בחינם, לא נעים אבל לפעמים אין ברירה. "רק כלבים רצים חופשי" הוא סרט שמנסה להיות סרט בלי לגעת אפילו לדקה בישראליות, ובכל זאת לא מצליח להתרחק ממנה. נכון, בתיאוריה העלילה היתה יכולה להתרחש בכל מקום אחר שיש בו ארובה כמו של רידינג, אבל במעשה יש בה יותר מדי חוליים אופייניים למקום.

אני לא מדברת רק על הקיצורים בעלילה, משהו בנוסח באתי, ראיתי, התאבדתי. אני מדברת גם על ההמשך הישיר לסצנות הגילוח של יהודה ברקן בצ'רלי וחצי. כאילו דבר לא קרה מאז, יושב לו יגאל עדיקא באמבטיית עץ בחצר, מולו מראה קטנה והוא עם הסכין. ומה הוא רוצה? לטוס להמבורג, לגרמנים. בדיוק כמו ב"מטאליק בלוז" (אם כי זה יותר הזכיר לי את הסיפור "מינכן" של סביון ליברכט, שמופיע בתוך הספר "מקום טוב ללילה").

עוד הומאז' – הצריף של אלי על הים מזכיר באופן חשוד את הצריף של גוטה מ"מציצים", שלא לומר הקטע שבו הוא "מתנדב" לנגב את הבחורה, שלא לומר המשפט האלמותי (לא ציטוט מדויק) "נתתי לך הכל, ים, שמש, אוויר... מה עוד את רוצה? עכשיו תתני לי גם את". אני לא אתחיל אפילו לדבר על האופנוע המקולקל, ועל הילד ששותק כל הזמן.

אבל לא רק העתקות יש פה אלא גם קצת צבא, איזו פעולה הזויה של צה"ל שאי אפשר לדעת היכן היא מתרחשת – בלבנון, בשטחים או בעזה. הכל מטושטש, כדי להתרחק מהסממן המקומי. כאילו שחיילים בריטיים-צרפתים-ווטאבר רוצחים מחבלים עם כאפיות שישים קילומטר מהבית שלהם.

וזו הטענה העיקרית שלי אל הסרט, שלא החליט מה הוא רוצה להיות ובמה הוא רוצה להתמקד. ואם מישהו יגיד לי שהנושא הוא הבלגן הישראלי, אני אביא לו בקבוק JB על הראש (נהוג לומר "תראו את הסרט ותבינו", אבל אני לא ממליצה לראות את הסרט, אז פשוט תיקחו את המשפט האלים הזה פשוטו כמשמעו).

נכון, מדובר בסרט עם יופי של שחקנים – ליאור אשכנזי, אלון אבוטבול, איילת זורר, נטע גרטי, יפתח קליין ומתי סרי הם רק חלק מהשמות. אבל כבר מזמן למדנו ששחקנים טובים, וסוכנים שהמליצו להם לקחת התפקיד, זה לא מספיק. העוני, העושר וצה"ל לא מרכיבים עלילה, ואפשר רק לקוות שסרטים כאלה ייעלמו מהר ולא ישתמרו בהיסטוריה הקולנועית*.

* אבל כמה פאתוס יש לארנון צדוק ב"דבר הבמאי" (בחלק "על הסרט").

"רק כלבים רצים חופשי", ישראל 2007. במאי: ארנון צדוק. תסריט: אסי דיין. שחקנים: ליאור אשכנזי, אלון אבוטבול, איילת זורר, נטע גרטי, יגאל עדיקא, יפתח קליין, מתי סרי, אליענה בקייר, חיים אלמקיס.