באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"עד קצה העולם", ראשון 21:50, ערוץ 2

מידע בסיסי: גם אני רוצה לנסוע ברחבי העולם על חשבון מישהו, ולחוות חוויות.

תובנה בסיסית: עינת ארליך עושה את זה בסדר, אבל היא יותר מדי עסוקה ב"לצאת כוסית".

ביקורת בסיסית: יש אנשים שמוכנים ללכת "עד קצה העולם" כדי להשיג את מה שהם מחפשים, או צריכים, תלוי באיזה יום באתם לדבר איתם. את ארליך זה לא מעניין, היא פשוט מצטרפת, שואלת שאלות, מנסה להרגיש כאילו המסע שלהם הוא גם המסע שלה, לפחות לכמה ימים. בתוכנית של אתמול היא טסה להודו, לאשראם של אמה, גורואית עם קרבה "אמיתית" לאלוהים (בתוכנית קוראים לה אלוהים), שייחודה בעולם הוא החיבוק שהיא מוכנה לתת לכל מי שבא לאשראם שלה.

אבל לא כדאי לכם להיכנס עכשיו למוד יותר מדי רוחני. אחרי הכול, מן הידועות הוא שבשנים האחרונות הקפיטליזם מחלחל להודו, והיא כבר לא מה שהיה פעם. על כן, האשראם הוא למעשה שלושה בניינים ורודים גבוהים שמזכירים לי דווקא את חדרה, עפולה ושות'. העניינים מתנהלים תמורת כסף, כי אמה היא מכונה מזומנת ומשומנת היטב, והתקשורת תמיד תקבל הצגה טובה יותר כי אמה יודעת דבר או שניים על יחסי ציבור. אפשר לומר שזו רק האמונה שהביאה 60 אלף איש לחגוג לה יומולדת 54, אבל אפילו היא לא תחתום על זה.

כל העלייה הזו לרגל, והעמידה בתור לטובת חיבוק קצר, מזכירים לי את ההתנהלות סביב הרב עובדיה יוסף והברכות שלו. בשני המקרים מייחסים לאדם כוחות עליונים, קדושה קוראים לזה לפעמים, ותורמים כספים בחפץ לב. משום מה, להרבה ישראלים הרבה יותר קל לקבל את ההודית, במקרה שלה זה לא נראה להם פרימיטיבי. ואני אומרת – הכל אותו דבר. כל אחד חושב שהוא מוצא את האמונה הפרטית שלו, אבל בסוף, המנהגים אותם מנהגים. כמעט.

בדרך לאמה, ארליך התלוותה לתמר, בחורה שגדלה בלי הרבה אהבת אם ולכן מתקשה להביא ילדים לעולם. תמר היא חלק מחבורת נשים ששרה שירים "רוחניים". כולן מגיעות לחגיגות ולחיבוק, אבל כל איש טלוויזיה יגיד לכם שצריך להתמקד בדמות אחת כדי ליצור הזדהות, ותמר מספקת את הסחורה – עם בן הזוג הבריטי מרטין שמגיעה יחד איתה, עם החיבוק של אמה שנמשך הרבה יותר מ-15 שניות התהילה הרגילות (יש מצלמות, כזכור), עם הבכי האמיתי מהלב ועם מטאפורות מעלות חיוך.

יכול להיות שהביקור הזה באמת עשה לתמר טוב על הלב, ואולי הוא גם יעשה לארליך טוב על הרייטינג, אבל אני חוזרת להנחה הבסיסית: גם אני רוצה לנסוע ברחבי העולם על חשבון מישהו, ולחוות חוויות.