באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"גבעת חלפון אינה עונה", רביעי 22:00, ערוץ 2

זה כמה שנים שלא יצא לי להיות כאן ביום העצמאות ולצפות בעלילות הגשש החיוור ב"גבעת חלפון אינה עונה", אבל זה לא מונע ממני להכיר את הסרט כמעט בעל פה. זה גם לא מונע ממני להודות, כמו שרבים עושים עכשיו, שתפקיד הקאלט הראשי שייך לישראלי פולי פוליאקוב ז"ל, שהלך השבוע לעולמו.

לסרג'יו פנית לא טעית, אבל עכשיו אין למי לפנות. אחת הצלעות במשולש הכי מוכר והכי מצליח בבידור הישראלי איננה עוד איתנו, והצער הוא רב מפני שהמשולש הזה הוא לא רק מוכר ומצליח אלא בעיקר חלק מהנוף שלנו, מהתרבות שהתהוותה כאן, מהשפה שאנחנו מדברים.

משפטים כמו "היד פתוח והפנקס רושמת", "בור ועם הספר", "החליפה של האיומים", "30 שנה לך תזכור", "לכל דלי יש סמרטוט", "רק חול וחולירה", ועוד הם חלק בלתי נפרד מהלקסיקון הישראלי. אני מחבבת במיוחד את "תקבל קידום, תהיה שין דלת", אולם סביר יותר שתשמעו אותי אומרת בקול רם "זבטה שמש" או "מספיק עם הבולה בולה", או מסננת בתוך האוטו בזמן נהיגה "שעה שאני מחפשת את הים. לא למדו לשים שלט קטן, 'ים'?".

נכון שהעתיקו ממ.א.ש, אבל איך אמר אסי דיין – אני לא חושב שהאמריקאים יודעים מזה. ואני מוסיפה – אנחנו צריכים סרטים משלנו. מסעדת ויקטור משלנו. קאלט משלנו. ו"גבעת חלפון" היא בדיוק זה. כמו מערכונים רבים נוספים של הגשש החיוור.

בראיון עמם בערוץ 2, סיפרו שייקה לוי וגברי בנאי, שתי הצלעות הנותרות, כי בגשש חשבו להתאחד למערכון מיוחד לכבוד חגיגות ה-60 שנה למדינה (כמה שאנחנו צעירים!). עכשיו זה כבר לא יקרה. עצוב, עצוב מאוד על לכתו של פולי.

יהיה זכרו ברוך.