באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"רק בישראל", שישי אחרי החדשות, ערוץ 2

העם נקבעה רגלו: בעוד זכיינית ערוץ 2 קשת עסוקה במריבות עם הרשות השנייה ובאיומים הקשורים בשידורה של "ארץ נהדרת", היא שוכחת לשים לב לתוכניות שהיא כן משדרת. וליתר דיוק, לתוכנית הראשונה בסדרת הספיישלים של "רק בישראל". לכאורה, המטרה ראויה - 40 שנות טלוויזיה בארץ הקודש. לכאורה, גם האמצעים כשרים. אבל הביצוע, הו הביצוע.

עם הכבוד לאורנה בנאי, אין מה לעשות: בישראל של 2007 ללימור אין מקום. הוא כבר נתפס על ידי שלל דמויות אחרות שעושות את זה הרבה יותר טוב ממנה. קודם בביפ, ואחר כך בערוץ 2. אפילו אורנה בנאי הראתה לנו שהיא יכולה יותר, הרבה יותר. אז למה היא רוצה לחזור אחורה? ובלי קשר - למה היא הסכימה ללבוש רק בגדים שגורמים לה להיראות בהריון?

חיים יבין אומנם השתלב יפה כאורח התוכנית, אבל הדמות החדשה של הכתבת האומללה ממש לא. גם קטעי הארכיון התקשו להצחיק, והאמת - מי שרואה מדי פעם את התוכנית של יגאל רביד בערוץ 1 גם ממש לא זקוק להם. נכון, ב"רק בישראל" יש קטעים גם מערוצים אחרים, אבל למי אכפת שב-2003 מיקי ויעקב התפקעו מצחוק באולפן? הרי אין לנו מושג מה הצחיק אותם, וגם הטקסטים של "לימור" וארז טל לא עזרו לנו להבין או לצחוק בעצמנו.

העניין המצער הוא שאפשר היה לדעת את זה כבר מהפרומואים לתוכנית, שהיו מהחלשים שנצפו פה בשנה האחרונה. בנוסף לכל הצרות, רוב תוכניות הספיישל כבר צולמו, כך שיהיה קשה לתקן - מה גם שבנאי וטל הודו בראיון שהם כבר מתים לצאת לחופשה. אבל, אין ברירה: לו אני אחת מקברניטי קשת, הייתי עושה להם שיחת מוטיבציה ומחזירה אותם לצילומים. איך אמרו באחד מקטעי הארכיון שהופיעו אתמול בתוכנית? ככה לא בונים חומה.