היום דיווחו כלי התקשורת כי יאיר לפיד צפוי להגיש את תוכנית הדגל של ערוץ 2, "אולפן שישי", החל מחודש ינואר הקרוב. המינוי התאפשר בעקבות בקשתו של המגיש הנוכחי, אהרן אהר'לה ברנע, לעבור לארה"ב (מעניין אם הוא יטיס את עצמו לשם ליטרלי – מיועד לצופי ה"אולפן" בשישי האחרון), ולכאורה מדובר בליהוק מבריק. למעשה, מדובר במסמר האחרון בארון המתים של החדשות כעסק רציני.
במילים אחרות, הטשטוש בין בידור לניוז מגיע כעת לשיאו. האיש שהתקשה לשאול את מרואייניו אפילו שאלה אחת קשה, יצטרך להוביל תוכנית שידועה בין היתר בזכות התחקירים שלה והנחישות מול המערכת. איך בדיוק זה יסתדר? ובכן, על פי ידיעות אחרונות, "לפיד עצמו יפתח עם חברת החדשות את אולפן שישי החדש". בקיצור, אל תתפלאו אם תמיר ינגן בכל המעברים.
ההיסטוריה הטלוויזיונית הקצרה מלמדת שכבר היו לנו אנשי חדשות שפרסמו מוצרים מסוימים, בפרצופם או בקולם, אבל אלו מעולם לא היו המגישים או כתבים בכירים. בטווח הקצר, המשמעות היא שלפיד ייפרד מקמפיין בנק הפועלים (הוא לא רוצה, אבל לא נראה שזה יצליח לו). בטווח הארוך, ספק אם תראו אצלו מילה נגד שרי אריסון ו/או הבנק לפחות בשנתיים הקרובות.
עוד עניין שצריך לשים לב אליו בקשר למה שעוד יהיה "אולפן לפיד", הוא רפי גינת. ב-2005 עשה גינת מעבר דומה מהקלילות לרצינות, כלומר מכלבוטק לעריכת ידיעות אחרונות (אותו עיתון שבו לפיד עובד כרגע, אגב), אולם אם להשתמש בשפת הרחוב, זו הייתה "רצינות בחווע". אחרי הכול, בתקופתו העיתון הפך לצהוב יותר ורדוד יותר, עניין שבלט במיוחד בחלק החדשות ובמוסף "7 ימים". למזלם של הבעלים, שאולי הצטערו על השידוך בסתר אבל לא אמרו בקול רם, המהלך של גינת לא שרד זמן רב ובמרץ האחרון הם הצליחו לסכם איתו על פרידה. יכול להיות שהזוגיות של לפיד וחברת החדשות תהיה יותר מוצלחת, אבל כדאי ללמוד מטעויות.
או שבעצם אין מה ללמוד: הטעות הגדולה כבר נעשתה, והיא טעות מקצועית - לא טעות רייטינגית, כמובן, כי אין לי ספק שבמהדורה הראשונה של לפיד יצפו יותר אנשים מבדרך כלל, וגם אחר כך ההגמוניה לא תיסדק מכיוונם של שלח ודרוקר. זו טעות מקצועית, כי היא משדרת שחדשות הן לא עסק רציני. והן כן.