"מכבסה יפהפייה שלי", הוט פריים והוט גולד
סרטים רבים נעשו על החיים בבריטניה בתקופת מרגרט תאצ'ר, הלא היא גברת הברזל. מ"סיפורים מהמסילה" ועד "This is England", וזה רק קצה הקרחון התלוי בזיכרון הדל שלי. אבל נדמה שבין הראשונים מככב "מכבסה יפהפייה שלי", שיצא לאקרנים בזמן אמת (שלטון תאצ'ר נמשך מ-1979 עד 1990).
התסריט לסרט נכתב על ידי הסופר חניף קוריישי, בן לאב מהגר פקיסטני ואם בריטית לבנה. העלילה שרקם, ואשר בזכותה היה מועמד לאוסקר, מתרחשת בדרום לונדון ומביאה את סיפור אהבתם של פנקיסט אנגלי ונער פקיסטני. השניים מנסים להיפרד מהפשע ומהאבטלה באמצעות עבודה במכבסה, שנראית להם התחלה מצוינת עם סיכויים להתרחב לרשת. "הגברת תאצ'ר תהיה מרוצה ממני", מכריז הפקיסטני עומר, כשהוא מצטרף לראשונה למעגל העבודה. אחר כך יאמר דודו, "במדינה הזו, שאנחנו אוהבים ושונאים, אפשר להשיג הכל... הכל פתוח וזמין. זו הסיבה שאני מאמין באנגליה. צריך רק לדעת לסחוט את הציצים של המערכת".
וזה בדיוק העניין: איך סוחטים את המערכת ומקבלים קצת יחס? צוברים פאונדים. או כמו שאומר סלים, בן משפחה אחר: "באנגליה אנחנו אפסים בלי כסף". על כן עומר נוטש את החינוך על פי מורשת גאנדי שמנסה להנחיל לו אביו (שחקן שנראה כמו חיקוי של אלי פיניש ב"ארץ נהדרת"), וקונה את מקומו בחברה באמצעות נוכחות ברחוב. לא נוכחות פרחחית, אלא נוכחות מכובדת, כבעל עסק.
כדי שיהיה גם כיף, עומר מצרף אליו את החבר ג'וני (דניאל דיי לואיס בתפקיד שגילה אותו לעולם), אשר נקרע בין שתי קבוצות שלא ממש אוהדות אחת את השנייה - הסקינהדס ("כל אדם חייב להשתייך", הם מסבירים לו בעדינות( והפקיסטנים. לעתים ג'וני מנסה למצוא את עמק השווה, למשל בשיחה עם הדוד של עומר, שמבקש ממנו לטפל באנשים שלא שילמו שכר דירה. "זה לא טוב לתדמית שלכם כפקיסטנים, לאינטגרציה", הוא מנסה לשכנע אותו לרדת מהעץ ולהפסיק לזרוק בגדים מהחלון. "אני יזם מקצועי, לא פקיסטני מקצועי", מגיעה התשובה.
זו לא הייתה תקופה טובה לחיות בה בבריטניה, מפני שזו הייתה תקופה של שינויים כואבים. אולי יצאה משם אחלה מוזיקה, אבל להרבה אנשים זה לא באמת עזר. עשרים שנה אחרי, איחור מופתי, אפשר רק לכבות את האור ולהיצמד למסך.
"מכבסה יפהפייה שלי", אנגליה 1986. במאי: סטיבן פרירס. 97 דקות. שחקנים: דניאל דיי לואיס, גורדון וורנק, סעיד ג'פרי, רושן סת', ריטה וולף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
