באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מהדורת סיכום שנה", שבת 20:00, ערוץ 2

מהדורת סיכום שנה של ערוץ 2 זה לא משהו שאני מגיעה אליו בריצה שכולה אושר. במשך רוב ימות השנה אני מעדיפה את המהדורה של ערוץ 10. אומר זאת כך: כשאני חושבת על המהדורה שלכם, גדי, בא לי למות. זה בעיקר בגללך, יונית. האמת היא שפשוט אין לי סבלנות לקרחונית שחושבת שהיא מי-יודע-מה בגילה הצעיר, ולהוא מהשייטת שמסתכל עליי קצת מלמעלה. ביחד הם היו יכולים להיות צוות מושלם, אבל רק בשמירת לילה על בסיס בערבה.

ובכל זאת, החלטתי לחרוג ממנהגי. לפניי עמדו שעה וחצי של מהדורה מתוקתקת כתבות, ופתיח מתבקש שמציין שלוש שנים לאסון התאומים. אומנם היו שם גדי את יונית, אבל את זה השתדלתי להדחיק (הערות הביניים שלהם היו מלאכותיות כמו החזה של מורן אייזנשטיין).

אז מה היה לנו? כתבה מצוינת של שגיא בשן, שאומנם מסתמכת על חומרי ארכיון, אבל אלה חומרים חזקים מכישלון הפעולה ההיא שם בעזה, פלוס ראיונות עכשוויים. כתבה מעניינת, כרגיל, של איתי אנגל. כתבה טובה על ילדי רמדיה. וגם אריק זאבי מראיין ספורטאים - כתב ערוץ 2 אולי הוא לא יהיה, אבל עבודה טובה הוא עשה, ואלה היו דקות השיא מבחינתי (הערה ליונית: מאיזו פוזיציה בדיוק את מדברת על העסקתו בערוץ? תיזהרי שלא יעלה לך משהו לראש).

אחרי זה, נוכחותו של דני רופ היתה מיותרת. שהרי מקומו הרגיל במהדורה, כמאמי שעושה כתבות נחמדות, כבר שובץ פה על ידי מחליף מאמי לא פחות. ובכל זאת, גם הכתבה שלו עברה בשלום. כן, זה כמעט עולה לי בבריאות, אבל אני אגיד את זה בקול רם: היתה מהדורה כמעט מצוינת. מצד שני, קבלתי הוכחה לכך שאני לא מפסידה שום דבר -  בערוץ 10 עושים את זה לא פחות טוב, אבל עם מיקי ויעקב.

אומר זאת כך, גדי: הפעם הבאה שתראו אותי אצלכם תהיה כנראה בסיכום שנת תשס"ה. אלייך יונית.