לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה


לך תבין: אנשים לא מגיבים, אבל הקאונטר רץ כמו משוגע. כנראה שיש לו תוכניות

כינוי: 

מין: נקבה

Google:  rav.aruzit



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

אנטישמיות בין התעלות


 

"הסוחר מוונציה", ערוץ הוט גולד

 

סרטים המבוססים על יצירות של שייקספיר מזכירים לי יותר מדי את לימודיי במגמת הספרות בתיכון, וזאת למרות כל השנים הרבות שחלפו מאז. איכשהו נראה לי שצריך לעשות הפרדה: שייקספיר לתיכוניסטים, מודרניות למבוגרים. אבל מה, לא תמיד שואלים אותי. או ליתר דיוק, לפעמים אומרים לי "בואי תראי", ואני נטולת כוחות התנגדות. מה גם שאני מחבבת את אל פצ'ינו. וג'וזף פיינס הורס.

כך מצאתי את עצמי מול "הסוחר מוונציה", סרטו של מייקל רדפורד משנת 2004. באיחור זניח של כשלוש שנים התוודעתי לסוחר ששיגע את עיר התעלות, ותוך כדי חשבתי על הוט גולד שמשגעים אותי: פחות מדי סרטים טובים יש השנה, ובלי סיבה. הגיע הזמן להוציא את הסרטים הטובים מהמגירה, מספיק כבר סבלנו עם שמות תמוהים, ולהרביץ נוכחות קולנועית. למה בדיוק ממתינים? לטקס האוסקר?

בחזרה לסוחר: מי שכמוני נמנע משייקספיר עד עכשיו, למעל המלט ומקבת ההכרחיים, ישמח לגלות שאפילו שהעיבוד לא מודרני, התוצאה מוצלחת. העלילה, המתרחשת בסוף המאה ה-16, קושרת בין שני חובבי ממון, המרגישים רחוקים זה מזה כמרחק מזרח ממערב: מלווה כספים יהודי בשם שיילוק, ובעל עסקים נוצרי בשם אנטוניו, אשר נכסיו נעים באוניות במרחבי הגלובוס, והוא זקוק לכסף ממשי. בעזרת הכסף הזה יצליח ידידו-אהובו בסאניו להגיע אל פורציה, יורשת צעירה ועשירה, להתחתן איתה ולהשיג לשניהם הון רב.

אלא שהעניינים מסתבכים, בסאניו ואנטוניו לא מצליחים להשיב את הכסף בזמן, ושיילוק מתגלה כנקמן מגעיל ברמות בל ייאמנו, כביכול בשם הצדק. רק בתחבולות ניתן יהיה להשיג צדק חדש, אבל האם יש בכלל תחבולות כאלה? ואם כבר תחבולות - עד כמה חזק ניחוח האנטישמיות הנודף מן המחזה ומן הסרט?

כן, העם היהודי יוצא כאן לא משהו בכלל. רודף בצע, ואחר כך גם חסר לב. רק אלוהים (לא משנה של איזה דת) ושייקספיר יודעים למה במקור הוגדר המחזה הזה כקומדיה. שום דבר פה לא באמת מצחיק. ובכל זאת יש הרגשה של סרט חובה. בשביל לא לשכוח שסרטים נגד יהודים לא הסתיימו עם "הפסיון של ישו", בשביל לעשות וי על יצירה שייקספירית (מוטב מאוחר וגו'), ובשביל לתהות על גבולות הצדק והחוק ומקומה של הדת בתוכם. האם גם בלי אלוהים, של כל הדתות, "הסוחר מוונציה" היה מצליח להעביר את המסר?

 

"הסוחר מוונציה" (The Merchant of Venice), ארה"ב 2004. 138 דקות. במאי: מייקל רדפורד. שחקנים: אל פאצ'ינו, ג'רמי איירונס, ג'וזף פיינס, צ'ארלי קוקס.

נכתב על ידי , 28/1/2008 09:09  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סטאטלר ב-6/2/2008 19:57



206,948
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרב-ערוצית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רב-ערוצית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)