באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"לב אמיץ", בספריית ה-DVD הקרובה לביתכם

כמה שנים לפני שהרס את עולמו עם "הפסיון של ישו", מל גיבסון קנה את עולמו עם "לב אמיץ" - הסרט שהביא את סיפורו של וויליאם וואלס, הגיבור הסקוטי האמיץ שנלחם במלך בריטניה כמו גם באצילי סקוטלנד הנמושות, שהפקירו את בני עמם לטובת כמה אדמות ומטבעות.

אם וואלס היה חי בימינו, היו קוראים לו גיבור מעמד הפועלים. אבל הוא חי בסוף מאה ה-13 ולכן כל אחד יכול להמציא עליו מה שהוא רוצה, וגם גיבסון "אנס" את ההיסטוריה לא מעט כדי להפוך אותה למעניינת. לא נעים להרוס לאף אחד, אבל כנראה שהנסיכה הצרפתייה שהיתה מאוהבת בו, בכלל היתה ילדה בזמן בו מתרחשת עלילת הסרט. השאלה האם מותה של אהובתו הוא שהניע אותו קדימה ונסך בו את האומץ להילחם, נותרת פתוחה אף היא. מותו של מלך אנגליה בוודאות לא התרחש בדיוק באותו זמן כמו מותו של וואלס, אלא רק שנתיים אחר כך. אבל אם תשאלו את הסקוטים – אני שאלתי – הרבה יותר גרוע מבחינתם שהקרב על גשר סטירלינג בכלל לא צולם על גשר. לנו, כמובן, וגם ליתר הצופים בעולם, זה לא אומר הרבה.

אז למה בעצם "לב אמיץ" הוא סרט טוב, שקיבל שבע מועמדויות לאוסקר וגם זכה בפרסים החשובים - הבימוי והסרט הטוב ביותר? כי מדובר במה שאנשים אוהבים לכנות "אפוס קולנועי מרשים". מפני שהוא מתעד כמעט-נאמן של תקופה קצת זנוחה ולא בצדק. כי הוא מביא את מאבקם של פשוטי עם למען עצמאות ארצם, עצמאות שלא קיימת באופן מלא באמת עד היום. כי יש בו קרבות ענק מרשימים שמצליחים לסחוט קריאות התפעלות.

ובעיקר, ואפשר להגיד את זה עוד אלף פעם, כי יש פה גיבור אמיתי, עם עקרונות אמיתיים, שהחופש חשוב לו יותר מהכל. ואיפה עוד יש לנו אנשים כאלה. הרי היום אנחנו אנוסים להתפעם מאנג'לינה ג'ולי שדואגת לפליטים ברחבי העולם, מבקרת העיראק ואוכלת יחד עם החיילים האמריקניים מאותו מסטינג (בטח העיפה הכל מתחת לשולחן כשלא שמו לב). יש לנו מעט מאוד אנשים אמיתיים להעריץ, ורק אל תגידו לי שוב "אל גור".

אז אם יש לכם שלוש שעות פנויות כי ממילא יורד גשם, הדבר הטובה ביותר לעשות הוא להתיישב מול המסך הקטן ולחשוב על גיבורים אמיתיים, על מקומם בחיינו, על מה שמטפחת בד אחת יכולה לעשות, ועל הסיכוי שלאחד מאיתנו יהיה לב אמיץ. אני מודיעה מראש: אין לי. וגם מאוד קשה להלהיב אותי לתחרויות ולקרבות. בשביל זה, אני מאמינה, יש אחרים. או שאין.

"לב אמיץ" (Braveheart). ארה"ב, 1995. 177 דקות. במאי: מל גיבסון שחקנים: מל גיבסון, סופי מרסו, אנגוס מקפידן, ברנגן גלסון