מה שחשוב בימינו זה לא רק כמה רייטינג יש לך, אלא גם כמה באזז אתה עושה. הדיבור ברחוב, ובפינת הקפה, וברוח התקופה, בטוקבקים ובבלוגים, חשוב לא פחות מאחוזי הצפייה. גם למפרסמים, או בעיקר להם, ברור שכדאי לפרסם בתוכניות שיש להן מה שנקרא קיום חוץ-מסכי.
את הדוגמאות הטובות ביותר מספק ערוץ 10: ראשית, "הישרדות" היא התוכנית הכי מדוברת היום בארץ, למרות שהרייטינג שלה מתקשה לעבור את ה-25% ולפעמים גם מדגדג אותו מלמטה. זאת בעוד "כלבוטק" מצליחה לעקוף אותה לעתים, והיא לא היחידה. יותר מכך, "הישרדות" עושה יותר באזז מ"ארץ נהדרת", למרות שהיא אפילו לא מדגדגת אותה מבחינת רייטינג.
בתוך ערוץ 10 עצמו, "הדוגמניות" לא מביאות יותר רייטינג מהסדרה "המקום", שלא לומר פחות ממנה, אבל הן מביאות הרבה-הרבה יותר באזז. כמעט אותו מספר של אנשים צופה בשתי התוכניות (יש פערים כשבודקים צפייה לפי פרטים ולא באחוזים), אבל עם כמה אנשים לדעתכם אני מצליחה לדבר על בכרך? כמה בכלל יודעים שקיימת דמות כזו, בכרך, ושהוא עומד מאחורי הבר? למי אכפת מה יהיה עם אורן וענת?
לעומת זאת, את פניני הלשון של מיקי בוגנים ואת הדיווה לישס של סטלה עמר, כולם מכירים, כמו גם את כשלי המתמטיקה והיגאל עמיר של המתמודדות. לשאול "ראית הדוגמניות" לא ממצב את השואל במקום נמוך, כי הרי אנחנו שם בשביל לצחוק עליהן. הדיבור הזה הוא מה שמשמח קברניטים ומעציב קברניטים אחרים. "גריז" של רשת, למשל, רושמת רייטינג סביר ביותר, אבל אין עם מי לדבר עליה. במקרה של "תוצאות האמת" זה עוד יותר גרוע.
האם תוכנית שעלתה בלי באזז יכולה ליצור באזז באמצע העונה? זו שאלה שאני מעדיפה להשאיר לפתחם של אנשי הקריאייטיב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
