
ארין ברוקוביץ, ערוץ הוט גולד
לפני כמה שנים, הרבה שנים למען האמת, התחולל ויכוח האם בפוסטר של "אישה יפה" מודבק הראש של ג'וליה רוברטס על גוף של דוגמנית, או שזה הגוף שלה. אני שולחת את כל הווכחנים לצפות ב"ארין ברוקוביץ": אם לא תתפעמו מהסיפור המדהים ומהנחישות של הגברת, לפחות דבר אחד יהיה ברור - אלה היו הרגליים של רוברטס. על בליינד.
מאז הסרט ההוא, "אישה יפה", היה ברור לכולם שרוברטס נועדה לתפקידים גדולים. הכי גדולים. ואם אפשר, שלא יהיה לידה אף שחקן מוכר שיוכל לאיים על הכוכבת הראשית בכל דרך שהיא. לפחות ב"ארין ברוקוביץ" זה מצדיק את עצמו. לא סתם היא קיבלה את האוסקר על התפקיד הזה.
ועם זאת, הפרס האמיתי שייך לברוקוביץ עצמה, שעל סיפורה מבוסס הסרט. גרושה פעמיים, שלושה ילדים קטנים, מובטלת ועם כלום כסף בבנק. כל מה שיש לה זה לוק, חוצפה והרבה אכפתיות. כאשר לכל זה נוספת תאונת דרכים, ועורך הדין שנשכר לטפל במקרה שלה לא מצליח לשכנע את בית המשפט שהיא הנפגעת ולא הסחטנית, היא מחליטה לעשות מעשה. כלומר: לבוא לעבוד אצלו, לא משנה במה. העיקר שהמציאות המזעזעת לא תימשך. כל מה שמציעים לה זה תיוק? מצוין, אין בעיה.
אלא שבזמן התיוק היא עולה על מקרה אחד מעניין. לכאורה תיק פרו בונו (בהתנדבות) שולי בעניין מקרקעין, למעשה תיק שהסתיים כתביעה הגדולה ביותר נגד תאגיד אמריקני – תביעה שהסתיימה בפיצוי אדיר של 333 מיליון דולר. לא פשוט להגיע לדבר כזה, אבל ברוקוביץ נחושה למרות כל מה שקורה בדרך. וקורה לא מעט, מבית ומחוץ.
רבים מאיתנו, כשהם נתקלים בעוולה אמיתית, ואפילו פשע של ממש, מתייאשים די מהר. גם אם מתחילים עם הרבה כוונות טובות, הבירוקרטיה שוחקת, הילדים צורחים, ולמישהו יש עין עקומה. מבחינה מסוימת, מאוד מסוימת, הסיפור של ברוקוביץ מזכיר את הסיפור של ג'יי קיי רולינג: כשאת גרושה עם שלושה ילדים ואין לך גרוש על הישבן, אין לך גם מה להפסיד. ודווקא בגלל זה, את מעזה לעשות דברים. איך אומרים אצלנו: אם אתה קם בבוקר מרוצה, לא תתקדם לשום מקום.
בעיניי, "ארין ברוקוביץ" הוא סרט שממלא את הצופה באנרגיות. ולו בגלל זה, הוא סרט חובה.
ארין ברוקוביץ, ארה"ב 2000. 130 דקות. במאי: סטיבן סודרברג. שחקנים: ג'וליה רוברטס, אלברט פיניי, ארון אקהרט, ארין ברוקוביץ עצמה (בתפקיד אורח קטן כמלצרית. למטה: תמונה שלה, רחוקה מהסטיילינג הפרטי שמאפיין אותה)
