באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"המטבח", שני 21:00, ערוץ 2

"המקום", שני 21:45, ערוץ 10

מצד אחד מקום אמיתי, מצד שני מקום בדיוני. מצד אחד מטבח רותח, מצד שני מטבח ברתיחה. מצד אחד "המקום" העלילתי, מצד שני "המטבח" ההישרדותי. מה מעניין יותר, זה שבו רואים כיצד מתנהלת מסעדה על כל התחנות שלה, או זה שבו יש רק מטבח מלא צרחות לא ברורות ולא מסתיימות?

באורח מוזר, נדמה היה לי אתמול שיש יותר עניין דווקא ב"המקום", ועוד בפרק שבו שלושת המלצרים הקבועים לא מופיעים בכלל. כמובן ש"מתי נתנשק" לקחה את כולם בהליכה, אבל זה רק בגלל שדחפו בפרק האחרון כל שיא רגשי אפשרי. רגע, בעצם סוזי שוב נשארה לבד. לא משנה.

בכל מקרה: אולי מרוב זפזופים לא רואים את היער, אבל אני ממש לא ראיתי מה כל כך נורא בשף עזרא קדם. אך הגיוני בעיניי שאם הוא מציב את השם שלו בחזית המטבח, הוא לא רוצה שיהרסו לו את השם הזה, שהוא עמל לבנות במשך זמן כל כך רב.

מצד שני, לא ראיתי מה כל כך נורא בביצועים של השפים המתלמדים שלו. כלומר, איך יכול להיות שהם ממש לא מצליחים להוציא מנות? ששוב העסק נגמר מוקדם מדי, ואנשים הולכים הביתה? למה מראים מקרוב רק את התוצאה, ולא את התהליך?

באמת רציתי להבין מה יש ליוסי נגד ליאור ולהפך, אבל מלבד לכלוכים ואגו מנופח לא ראיתי שום דבר שקשור להכנת האוכל ולשיתוף פעולה בין מס' 1 למס' 2. בלי קשר, עוד עניין שנשגב מבינתי: למה מי שמועף מהמטבח מקבל פרס טיסה לאירופה? מאיפה צץ היחס המשופר הזה?

בסיכומו של דבר, הזפזופים לא עשו איתי שום חסד. לא באמת נהניתי מזה, וגם לא מזה.  גם הבישולים שלי לא הגיעו רחוק - אורז וטבעול. בפעם הבאה אני אלך לחפש השראה במקום אחר.