"עובדה" – על ברק אובמה, ראשון 20:45, ערוץ 2
כל הכבוד לאיתי אנגל, שטייל בעולם, נע על ציר ארה"ב-קניה, וניסה להתחקות אחרי השורשים של מי שעשוי להיות הנשיא האמריקני השחור הראשון, ברק אובמה. אבל למה לעזאזל הוא היה צריך לשרבב את עצמו לפתיח של הסרט, ולהקדיש לעצמו את כל סצנת הפתיחה המהורהרת, עם הספר של אובמה ביד, ואז לביים את הטוויסט של המצלמה לעבר הבית הלבן?
הרי ברור שמה שמעניין את אנגל זה לא אובמה, אלא קניה. אולי העורך של עובדה אמר לו שהסכסוך בקניה כבר לא אקטואלי, אבל אם מחברים את זה לאיזה שחור אחד באמריקה, כבר יש לנו סיפור. בשביל להביא את סיפור המריבה בין השבטים הקנייתים אנגל היה מוכן לשתף פעולה עם התיאוריה האקטואלית, והתוצאה היא סרט שהוא קצת עם אחותו של אובמה והרבה עם אנשים שהחיים התהפכו להם לגמרי, ולא מהסיבות הנכונות. פעם המצב אקונה מטטה, היום הוא אקונה בטטה.
מנקודה מסוימת, הסרט של אנגל הוא פך להיות סרט CNN או CBS, מהסוג שמראים ב"רואים עולם" של ערוץ 1, כי ברשות השידור אין כסף לשלוח עיתונאים למסעות אמיתיים יותר מפעמיים בשנה. מי שמתעניין בקניה, בשבטים שלה, בחודש המריבה ובפתרון שנמצא בסופו (זה שהפסיד במרוץ לנשיאות מונה לראש ממשלה), יכול להשליך ממה שקורה שם על מה שקורה אצלנו. מי שמתנשא, למשל על ילדות בשמלות כחולות ששרות שירים לסנטור אובמה, יצטרך לזפזפ לערוץ אחר. אולי ערוץ 1.
בכל מקרה, מי שהיה צריך הוכחה שערוץ 2 זה לא רק רדידות – קיבל אותה בגדול.
ובלי קשר, בעניין "הנושא החם - עבודה עברית": תרשו לי להציע טוויסט קטן. אני רוצה ש-REM יבצעו את "קסם על ים כנרת". בזמנו המכשפות עשו את זה מצוין, מעניין אותי מה מייקל סטייפ והקול שלו היו עושים לשיר.