באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"אירוויזיון", שבת 22:00, ערוץ 1

החבר'ה בבלגרד לא מצטיינים בסרטונים שלפני השירים. אולי המצב הכלכלי שם קשה, אבל גם אצלנו המצב לא משהו ובכל זאת השתדלנו כאן, אי שם ב-1999. מי יודע מתי ייצא לנו להשתדל שוב.

אז מה קרה לישראל: לפני השיר, על המסך מופיע מכתב בעברית, שנחתם בשם נווה. לייק הלו? מעודה מופיע לבוש בווסט מטאלי, ליי הלו? וחמישה בנים מאחורה, מה נסגר פה? בקיצור, יצאנו צ'חצ'חים. וזאת למרות שאני מאוד מחבבת את מעודה, שמחה שזכה בגמר כוכב נולד, ובאופן כללי בעדו בכל אשר ילך - חוץ מאשר באירוויזיון.

תוך כדי צפייה סימנתי לי: לאלבניה יש אחלה שיר. בפינלנד עוד פעם איבדו את הצפון. האיסלנדי מוכיח שאפשר ללבוש ווסט בלי להיראות צ'חצ'ח, וגם יש לצידו בחורה, שזה תמיד עובד טוב. השבדים מקסימים, הדנים לא מחוברים אבל מאוד רוצים שהסולן שלהם ייראה כמו בראד פיט עם הכובע. הזמרת של גרוזיה נראתה לי כמו מטריקס משובט. כמו אשת אשפתות. באוקראינה יודעים את העבודה.

הפתעתי את עצמי: כשהתלהבתי מהשיר הספרדי, למרות הזמר המחופש. כשמקשיבים רק למנגינה, זה דווקא שיר די מדליק.

האכזבה הגדולה ביותר נרשמה כשהתברר שצרפת שלחה לאירוויזיון שיר באנגלית בביצוע איזה זמר מזוקן ומזדקן. איפה, איפה הימים שהשירים הצרפתיים היו השירים הכי טובים, שירים שנשארים. בעיניי, זו ההוכחה הטובה ביותר שהתחרות הזו גמרה את הסוס. עוד הוכחה: היווניה רצתה להיות בריטני ספירס. רציתי שמישהו יספר לה שהיום זה לא כזה גליק, אבל כל כך הרבה מדינות הצביעו לה, כך שאין לי אלא להגיע למסקנה: האירופאים הם הירושלמים של העולם.

ובסוף, בסוף רוסיה ניצחה ואנחנו הגענו למקום התשיעי או העשירי, מי סופר במצבים כאלה. הקלף התימני יצא מחוץ למשחק. את מי נשלח בשנה הבאה למוסקבה? את מרינה מקסימיליאן בלומין?