לא הייתי אתמול בערב בבית, וגם שכחתי להקליט את "כוונות טובות". כשגיליתי כבר היה מאוחר מדי, אבל עדיין קיוויתי שכמו שנהוג בימינו, זכיינית ערוץ 2 רשת תעלה את הפרק הראשון במלואו לאתר שלה, וכך תיתן הזדמנות נוספת לאלה שפספסו. מה גם שאם בודקים את נתוני הרייטינג, אתמול היה ערב צפייה דל במיוחד, ולכן התוכנית קיבלה רק 16.5% - נתון מצוין אם אתה בערוץ 10, נתון אללה יוסטור אם אתה בערוץ 2.
אבל לרשת זה כנראה לא מזיז: עובדה, באתר הסדרה הם העלו רק ששה קטעים מהפרק - שלושה שמוקדשים לצד הפלסטיני, ושלושה לצד הישראלי - כשמתוך זה, שני קטעים בצד הישראלי לא מופיעים לפי הסדר (קטעים 5 ו-6 התחלפו). כך יצא שראיתי כמה דקות מהפרק אבל לא את הפרק עצמו, וזה ביאס אותי מאוד מאוד.
למה? כי לפי מה שראיתי, מדובר בסדרה מצוינת. אחת כזו שאני רוצה לראות את כל הפרקים שלה, אפילו פעמיים. אין מה להשוות ל"עבודה ערבית", שהיתה טובה מסוגה, אבל עם פחות עומק. ולא, עומק זו לא מילה גיסה, יעיד הרייטינג של כל תוכניות הסוגה העלית בשנה שלפני המכרז על ערוץ 2. אם לשפוט על פי 15 הדקות הלא רצופות שראיתי, "כוונות טובות" היא סדרה שחייבים לראות. עכשיו רק צריך שגם ברשת יחשבו ככה, ויהיו קצת יותר נדיבים עם הצופים הפוטנציאליים.
הרי זה לא שאנחנו נהנים לראות פרק שלם בתוך חלון קטנצ'יק שאין אפשרות להגדיל - שוב, בניגוד לאתרים אחרים שבהם אין בעיה לצפות בפרקים על כל המסך - אבל אם אין ברירה אנחנו מוכנים להסתפק בזה. אלא שאפילו את כבשת הרש הזו לקחו לנו ברשת בלי יותר מדי מחשבה. בשבוע הבא אני אקליט, אבל למען האחרים - אם החבר'ה ברשת באמת מאמינים בסדרה שלהם, וכדאי שיאמינו, אז קצת יחס חם לכל הצדדים יכול רק להועיל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
