באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

לקראת שידור: רביעיית רן, רביעי 22:00, ערוץ יס סטאר ישראלי* 

נפתח בגילוי נאות: אני מכירה את אחד הגורמים המובילים בסדרה. גילוי דבילי האמת, כי הוא לא יודע שאני אוחזת בבלוג הזה. לא משנה. בכל מקרה, למזלו "רביעיית רן" היא יופי של סדרה, ואין מה לקטול בה. טוב, כמעט.

במרכז הסדרה עומדת רביעיית אחים – שלושה בנים ובת – שבמאי טלוויזיה עוקב אחריהם מדי שמונה שנים, מצלם הרבה חומרים ואז מכין סדרה/סרט, כמו בפרויקט 7up המפורסם. עכשיו הם בני 32. כמוני. מה שמזכיר לי שבילדותי נולדה רביעייה כזו (או אולי שלוש בנות ובן?) לזוג הורים שגרו כמה בניינים לידינו. כדי לחגוג את הלידה עם השכנים, הם סידרו שולחנות עם כיבוד ושתייה בכניסה לבניין. היה מאוד משמח וגם מאוד מוזר לעיניים של ילדה בת 9-10 - איך היה לאימא שלהם מקום בבטן? חוץ מזה אני זוכרת שטעמתי קצת יין והיה נורא.

בכל מקרה, ילדי הרביעייה הטלוויזיונית הם ניב (יפתח קליין), איתן (עודד ליאופולד), גור (אושרי סהר) וגלי (הגר בן אשר). הראשון היה בניו יורק הרבה שנים ועכשיו חזר, לא ברור אם לביקור קצר או לקצת יותר מזה. השני בוגד באשתו (מיכל ינאי) עם גבר, האחים שלו לא יודעים כמובן, ולה עצמה היה פעם רומן עם ניב. השלישי נכה בכיסא גלגלים, מבלה אצל זונות ומזמין נערות ליווי, גם כן בלי שאחיו יידעו, ומביים הצגה בכיכובה של שחקנית טלנובלות (אפרת בוימולד). והרביעית מתלבטת בין תפקיד כתבת הרווחה בעיתון להריון מבן הזוג שלה מורדי (אורי בנאי). לקינוח, האימא של כולם היא נורית גלרון והאבא הוא יוסף אבו ורדה (מתה על השחקן הזה).

יש ביניהם קשר מיוחד, מן הסתם, אבל הם גם מסתירים דברים חשובים אחד מהשני. מחפשים את האושר, אבל גם מפחדים למצוא אותו. בדרך הם עושים הרבה סקס – לגמרי ברור שזו לא סדרת ברודקאסט – וגם מצליחים לזייף קצת אהבה. למשל: בתחילת הצפייה בפרק הראשון חשבתי לעצמי שהייתי שמחה לקצת פחות נשיקות בין מיכל ינאי לעודד ליאופולד, כי זה נראה מעושה ודוחה. לא עברו אלא כמה דקות, והתברר שצדקתי.

בפרק השני ניסיתי לחפש סאבטקסט, או מסר. המקסימום שהגעתי אליו הוא שהעובדה שגלי לובשת חולצה עם קשירה מאחור, ומכנסיים עם קשירה מלפנים, מסמלת את העובדה שהיא קשורה משני הצדדים, לא משנה במה תבחר, משהו אחר בהכרח ייבלם. אבל יכול להיות שזה הכל בראש שלי. בכל מקרה, ובלי קשר, אולי אם היוצרים לא היו מתעקשים לתת זמן מסך שווה לכל האחים, אלא מתמקדים בכל פרק רק בשניים מהם, נניח, הייתי קצת יותר מרוצה. וחוץ מזה, מאוד משעשע שגור, כבמאי, אומר לדמות של אפרת בוימולד לעבוד על הדיקציה, כשאותו דבר בדיוק כדאי לבקש ממיכל ינאי שהרבה משפטים שלה לא הבנתי, והייתי צריכה לעשות ריוויינד כדי לדעת מה היא בדיוק אמרה.

אבל שלא תטעו: לפרק השלישי של "רביעיית רן" לא הגעתי רק בגלל היורו, צרפת (גור ביום טוב, כלומר לא ממש רצו על המגרש) נגד איטליה (איתן משחק אותה בעל טוב לנטע, כלומר עשו אוונטות על הצרפתים אבל עם הספרדים זה לא יעבוד להם). כמה זמן לא נהניתי ככה מסדרה ישראלית.

* את הפרק הראשון ניתן לראות גם כאן.