באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"למה כולם מתגרשים", שני 22:10, ערוץ 2

על פניו, שוב דחפו לנו דוקומנטרי בשקל. כתבה אחת ארוכה של גיא פינס, עם כמה פרסומות באמצע. קריינות של מיכה פרידמן (החבר מאורנג', שפעם היה גם שדרן רדיו), עשרים מרואיינים פלוס מינוס, אחת פסיכולוגית, אחת סקסולוגית, אחד מגשר, אחד מומחה לפוליגרף ואחד בלש פרטי. הרבה הרבה סלב, כולל תמונות של היותר-מעניינים שלא מדברים למצלמה, באמצע זוג אחד מהחיים "האמיתיים", והנה הרגנו שתי ציפורים מרוצות במכה אחת: גם עם ישראל חובב הצהוב, וגם הרשות השנייה חובבת המכרזים והתקנות והסעיפים.

ואיך קוראים לציפורים שהרגנו? "למה כולם מתגרשים". באמת, יופי של שם, וגם יופי של טיימינג, דקה לפני יום כיפור. רק חבל שלא כולם מתגרשים, אפילו לא במדינת תל אביב. אבל מה, זה שם שמוכר. אז למי אכפת מהנאמנות לאמת או מהיצירתיות. העיקר ללכוד את הצופה. הנשוי או הרווק, זה לא משנה. בסוף, כולם מתגרשים – השכנים, החברים, מישהו שאתם מכירים.

מצעד המרואיינים של "למה כולם מתגרשים" מרשים (חיפשתי בנרות מי חתום על הסרט, לא מצאתי. כנראה שבקשת מתביישים בו, לא טרחו לכתוב עליו מילה באתר שלהם. ימין ושמאל, רק האח הגדול). שרון אלכסנדר ובנפרד סמדר קליצ'ינסקי ובנפרד אסי דיין, ענבל גבריאלי, פנינה רוזנבלום, ניקול הלפרין, גלית לוי (עד כאן לא באמת מרשים) ענת וקסמן, גדעון לוי ואחרים (יותר מרשים). וכאמור יש גם את הזוג לשעבר אילנה וחיים אבקסיס, שמתגרשים אחרי 28 שנה. כמו שהוויכוחים ביניהם נראים ברבנות, יש מצב ששניהם לא היו בסדר, ויותר טוב שהעסק ביניהם נגמר.

כן, נישואים זה גם סוג של עסק. צריך לדעת איך לנהל, לתחזק, לעשות בקרת איכות, לחלק בונוסים ושי לחג. כל הווג'ראס, בהבדל אחד – מקבלים אהבה בחזרה. כשלא מקבלים, אז מתחילה הבעיה. או כמו שאומרת ענת וקסמן, שמצטטת את אפרים קישון ז"ל: אדם מתחתן בשביל שיהיה למי לספר את הצרות שלו. ומהרגע שהוא מתחתן, כבר יש לו מה לספר.

גם למרואיינים יש מה לספר ("הייתי כמו כלבה בת 16", נימקה גבריאלי את נישואיה הראשונים), ואפילו כשהם מדקלמים קלישאות (אלכסנדר, שרוב הזמן אני דווקא מחבבת אותו), זה לא באמת אכפת – רק תנו לנו עוד, כי הלילה אין "האח הגדול" ואנחנו צריכים להזריק ריאליטי דחוף. גם הרב מבין כנראה את הצורך, וחוזר על מה שכבר ידוע שנים: אנשים לא מוכנים לסבול אפילו לרגע. משהו לא בסדר, והם מחליטים לפוצץ הכל.

משבר השנה השביעית או הקריטיות של השנה השלישית, חתונה מתחת לגיל 25 או ילד בגיל 27 - לא משנה איזה נוסחאות וסטטיסטיקות גירושים ימלאו את המסך, האמת היא שמדובר בעניין אינדיבידואלי. שום דבר לא מבטיח שום דבר, הכל רצף של נסיבות והתנהגויות. אז נכון שצרת רבים היא חצי נחמה וצרת סלבריטאים היא שלושת רבעי, אבל בסוף כל אחד לעצמו עם חשבון הנפש שלו. לאן ממשיכים מכאן, זה כבר עניין לסרט אחר.

רייטינג: 20.8%, מקום ראשון בדירוג היומי