באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

כלבוטק, רביעי 21:00, ערוץ 2

למרות שהייתי אז רק בת 12, אני זוכרת את כלבוטק החומוס המקורי. ואיך אפשר לשכוח תוכנית כזו, ששודרה בערוץ היחיד בטלוויזיה, ושכל בתי האב בישראל היו מרותקים אליה. אחרי הבלש המצויר והמצחיק של הפתיח, מילא את המסך איש גדול עם זקן מוזר, שלא היה מצחיק בכלל. להפך: הוא היה מאוד מאיים. לדעתי, אימהות לא אמרו אז לילדים "אם לא תאכל - יבוא שוטר", אלא "אם לא תאכל – יבוא רפי גינת" (ויביא איתו קילו חומוס).

אתמול, בפתיחת העונה המי יודע כמה של כלבוטק – כבר מזמן לא ברשות השידור אלא בערוץ 2 – החליט גינת לחזור אל החומוסיות. כמובן שלפני כן קיבלנו קצת מהמנות הרגילות של כלבוטק, אבל לכולם היה ברור דבר אחד: אנחנו פה בשביל החומוס.

אז הנה מה שגינת בחר לספר לצופיו שכאילו הרגע עשו עלייה, ובחיים לא ראו חומוס: "חומוס הוא המאכל הלאומי של ישראל נקודה" (ואם בא לי סוגריים? כי חשבתי שפלאפל הוא המאכל הלאומי. או שבגלל שעושים פלאפל מחומוס, זה לוקח?). "אין לו מתחרים על התואר" (אה). לחומוס טרי יש אורך חיים של כמה שעות (מסכן). לעומת זאת לחומוס התעשייתי שבסופרמרקטים יש אורך חיים של עד שבועות, אבל הוא בכלל לא בריא, ויש בו פי 5 שומן, וחומרים מייצבים ומשמרים, שפוגעים בטעם ובערך התזונתי (על הטעם אני מוכנה להתווכח). השוק התעשייתי מוכר 20 טון חומוס בשנה (נו, וזאת לא הוכחה?).

וכעת לנתונים החשובים לתחקיר החומוס הגדול של המדינה: לפי התקן הישראלי, ב-1 גרם של חומוס יכולים להיכלל עד 1000 קוליפורמים, 100 עובשים, 100 שמרים, 10 חיידקי קולי. כלבוטק בדקה 11 חומוסיות, אף אחת לא עמדה בתקן. ארבע היו גבוליות – באחת מהן, חומוס אסף בירמיהו, תל אביב, טענו שהבעיה בסך הכל היתה בטמפרטורה ומערכת הקירור כבר תוקנה. בשנייה, חומוס סעיד בשוק עכו, הסבירו שהבעיה היתה בפטרוזיליה. ואלה עוד, כאמור, המקומות הגבוליים.

ברשימת הפסולים למאכל אדם נכלל חומוס פינתי בקינג ג'ורג' בירושלים, שמנהליו "הופתעו מאוד מהתוצאות". באחד המקומות, באמת כבר לא זוכרת מרוב תירוצים, כפי הנראה האחים קרוון ביפו או אבו שוקרי המקורי באבו גוש, אמרו שאחד העובדים החדשים פשוט עירבב חומוס של אתמול עם חומוס של היום, ושהעניין כבר טופל. זה אומר שפיטרו אותו? אין לדעת. בכל אופן בשתי החומוסיות הללו החומוס לא רק היה פסול למאכל אדם, אלא גם מסוכן לבריאות.

ביקורת מסעדות בשלוש שניות: אכלתי באבו שוקרי, לא זוכרת משהו מיוחד בטעם. טעמתי מהחומוס של קרוון, היה אוי-פוי. לדעתי אנשים לא יודעים על מה הם מתענגים, מפחדים לצעוק שהמלך הוא עירום. ולגבי המסעדה הלבנונית באבו גוש שגם בה אכלתי (אולי שם היו הפיטורים?) – יופי של מסעדה, רק תדלגו על החומוס. פסול למאכל אדם, כמו שגינת אוהב להגיד. עוד קלישאות שלו: בתיאבון ולהתראות עוד עשרים שנים; נגבו ותיהנו.

האמת היא שאני בקושי אוכלת בחומוסיות, ואפילו אין לי הסבר טוב למה. מבחינתי, הרבה יותר מעניין לראות איזה תחקיר נוקב על גבינות עזים. אולי לא עממי, אבל לגמרי טעים. וגם בלי קוליפורמים. להתראות בתוכנית הבאה?

אתמול לראשונה בחיי השתעממתי מ"האח הגדול". לגנוב מסרגות, נו באמת.

לעומת זאת, בסופ"ש יצא לי לצפות בערוץ 23 בתוכנית "פרופיל" של רונאל פישר, והיא פשוט מצוינת. בכל תוכנית מתכנס פאנל של כמה מומחים, והם מנתחים אישיות של אדם מפורסם, בדרך כלל מנהיג, מכל מיני זוויות. בתוכניות שאני ראיתי דיברו על קונדוליסה רייס, ועל אופרה ווינפרי. היה מרתק, למרות שבעיניי קטלו את קונדי יתר על המידה. תוכניות אחרות עסקו באנגלה מרקל, אחמדיניג'אד,  שווה לחפש מתי משדרים (בסופ"ש, ביום שני ב-21:00, או כל זמן אחר שלחינוכית 23 יתחשק).

בינתיים, קבלו קטע מתוך ראיון עם פישר, שפורסם בנענע לקראת עליית התוכנית, לפני כמעט שנה:

פישר: "מאז 'עשרת הדברות' היו לא מעט פניות לעשות כל מיני עניינים, חלקן מעניינות יותר וחלקן פחות, אבל כשהתקשרה אליי ליאורה איזנשטיין, עורכת 'פרופיל', וסיפרה לי על זה, זה היה משהו אחר. ייאמר לזכות הטלוויזיה הלימודית-חינוכית, רגע, איך קוראים לזה בכלל?".

חינוכית 23.

"כן, ייאמר לזכותם שיש ברעיון הזה משהו מאוד מדוייק, אינטיליגנטי וחד. היא הציעה כר פורה נרחב לשימוש שלי בכלים של משפט וחוק, שהם אהובים עליי, וגם דיון על מוסר, ערכים ופסיכולוגיה. מיד אמרתי לה, גם אם תגידי לי שהתוכנית תשודר באל ג'זירה, היא מעניינת אותי. זה היה רעיון ששווה חשיבה".

אתה אוהב לראות את עצמך על המסך?

"לא. הגמגום מפריע לי, זה מעליב ומשפיל אותי. את רוצה לשמוע משהו? יום אחד עודד בן עמי התקשר אליי והזמין אותי לנאום בפני מגמגמים ביום הגמגום. אמרתי לו, עודד, זה כמו שאני אזמין אותך ליום ההכרה בבעלי זין קטן. מבחינתי זה משהו שממש לא צריך לעשות ממנו כזו מהומה".

האחות הקטנה של האח הגדול, שני 22:30, ערוץ ביפ

לא יותר מתוכנית רדיו, שלא לומר לא יותר מפינה בתוכנית רדיו – זה מה שיש ל"אחות הקטנה של האח הגדול" להציע לצופיה שהגיעו עד לערוץ הנישה ביפ. אולי זה מה שאוהבים בערוץ, אולי זה מה שהתקציב מאפשר, בכל מקרה, מדובר בלא יותר מתזכורת דלה לימיה של שרון קנטור בערוץ 3 (מי אמר "יציאת חירום" ולא קיבל), ועוד בלי החתרנות.

אתמול התארח בתוכנית זוהר ישראל, שלמיטב הבנתי היה כתב של גיא פינס, עשה גיחת שלוש שניות לערוץ 10 וחזר לגיא פינס לקראת העונה החדשה שתעלה בתחילת נובמבר. יחד עם המנחה אפרת אברמוב, הוא קישקש על עלילות דיירי הווילה של "האח הגדול" מאז נודע לנו – אך לא להם, למעט ליאון ובובלילה - על הצטרפות ארבעת הדיירים החדשים.

ישראל, שקוטלג כאחד הפרידמנים (שנואי נפשה של הבובלילה), הזכיר את הסטאר קוואליטי של ליאון (עלייה רוסית א'), ואברמוב הזכירה שההתלהבות של אינה (עלייה רוסית ב') מהג'קוזי מיותרת כי יש לה הרבה כאלה "איפה שהיא עובדת". בהמשך שאלה אברמוב מדוע לא הביאו לליאון עוד בחור גיי, וישראל טען שהעם לא ערוך לזה. אין ספק שהבובלילה כן ערוכה: בקטע ה-VTR שהוקרן היא מיהרה לברר באיזה צד של העולם מתנהל יוני החתיך. ליאון שוב יצא מאוכזב.

קטעי ה-VTR (וידיאו) מהווילה הם בעיה ב"אחות הקטנה", מפני שלרוב הם זהים באיכותם לאלה של ערוץ 20 – צילום לא משהו, וסאונד זוועות. יש גם ניסיון מאולץ לייצר אקשן סביב הקטעים, אבל הוא נכשל בגדול. כנראה שאת הקטעים המשובחים שומרים לערוץ 2. בקיצור, הדבר היחיד שעוד מצדיק את קיומה של התוכנית, לא ממש עונה על הציפיות.

בחזרה לאולפנצ'יק ולספה הקטנטנה שבמרכזו: שני הדיירים הנוספים מאובחנים באמצעות "חגית, 43, אשת שופט", ו"השרירן הוא התולי חתלתולי החדש". ישראל ניסה לפרגן לבובלילה ולקשריה עם הדיירים החדשים – "סופסוף היא יכולה להתנשא על מישהו, עם כל רגשי הנחיתות שלה" – אבל אברמוב ניסתה להתנער, לא ברור למה, הרי סופסוף אין פה העלבה אלא תיאור של המציאות.

וזו אחת הבעיות העיקריות שלי עם "האחות הקטנה": לא מפסיקים לרדת על אנשים, משל היה מדובר בשיחת סלון משועממת ונמוכה במיוחד. יש סקרים לא מעניינים, תהיות נטולות פואנטה, ובאופן כללי נדמה שמדובר במסחטה האחרונה בשרשרת המיצים של האח הגדול. בשביל מה זה טוב, אין לי מושג. אפילו לא למכורים.