"קול קטן", באחד מערוצי הסרטים הקרובים לביתכם
"קול קטן" הוא סרט קטן ולא ישכנעו אותי אחרת. למרות ברנדה בלת'ין ומייקל קיין הגדולים, למרות תפקיד המשנה של יואן מקרגור, למרות שג'יין הורוקס שרה את כל השירים בעצמה. זה סרט קטן, שנגמר מעצבן, ואין שום סיכוי שאני אחבב מישהי שנותנת למישהו אחר להתרסק על הבמה בזמן שהיא מתפנקת ועושה טובה שהיא נחלצת מהבית שלה שעולה באש.
המישהי הזו היא LV (הורוקס), קיצור של Little Voice, שהשם האמיתי שלה הוא בכלל לורה אבל זה מוזכר רק לשנייה בסוף הסרט, והיא בחורה ביישנית באופן חולני, שהרוסה על השירים של ג'ודי גרלנד, שירלי בייסי, מרלין מונרו ושאר הזמרות שאין לי סבלנות אליהן. לא רק לי אין, גם לאימא שלה מרי (בלת'ין, שהסרט הביא לה מועמדות לאוסקר כשחקנית משנה). השתיים לא מתקשרות בכלל, ובדרך כלל זה נגמר בצעקות של האימא ובשירה של הבת - כן, היא יודעת לחקות את כולן יפה יפה, וזו הדרך שלה לברוח מהמציאות, בזמן שהיא מתבוננת בתמונה של אביה המת.
הבעיה היא שלאורך הסרט נשמעים המון שירים לא מעניינים, והשוסים הגדולים מגיעים רק בהופעה שמארגן לה ריי סיי (קיין, שזכה בגלובוס הזהב) במועדון של בו. שם היא מדמיינת את אבא שלה בקהל, והוא נותן לה כוחות, ופתאום היא לא דומה בכלום ל-LV של היומיום אלא הופכת לדיווה גדולה מהחיים. יה, רייט. ובכל זאת, זה החלק הכי הוליוודי בסרט הכי-לא הזה.
היחיד ש-LV מצליחה לתקשר איתו בעולם החיים הוא בילי (מקרגור), שגם הוא קצת תימהוני, אבל לפחות הוא חנאג' חמוד. בילי עובד עם מישהו בשם ג'ורג' בהתקנת קווי טלפון בעיירת החוף שלהם, ומגדל יוני דואר להנאתו. אחת מהן, דואיין, עפה לצרפת ומבוששת לחזור. כשהיא חוזרת, LV עושה את הבלתי ייאמן ובאה אליו אל כלובי היונים, במין מהלך מטאפורי שכזה. בכלל, הדימוי של ציפורים היוצאות לחופשי עובד שעות נוספות בסרט הזה, מה שהופך אותו ליותר מדי בנאלי.
משום מה בבית לסין לא חשבו כמוני, ולפני כמה שנים העלו הצגה בעקבות הסרט (שבעצמו נולד בעקבות מחזמר מצליח בווסט אנד הלונדוני, בבימויו של סם מנדז), עם רמה מסינגר בתפקיד הראשי. במקומות מסוימים כינו את זה להיט, ומסינגר זכתה על התפקיד הזה בפרס השחקנית הטובה ביותר לשנת 2000 בטקס פרסי התיאטרון. יכול להיות שהגיע לה, אבל זה עדיין לא גורם לי לחבב את התסריט יותר.
אומרים שיפה שתיקה לחכמים, אבל בעיניי השתיקה כאן די דבילית. וגם הקול הקטן שנשמע אחריה לא מצליח להחזיק סרט שלם.
"קול קטן" (Little Voice), בריטניה 1998. 96 דקות. במאית: מרק הרמן. שחקנים: ברנדה בלת'ין (הנהדרת), מייקל קיין, יורן מקרגור, ג'יין הורוקס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
