באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

יש לי חדשות בנאליות:

"הישרדות" זה לא על המסך, ולא באיי הפנינה.

המנחה הוא לא גיא זוארץ.

"הישרדות" זה בחיים האמיתיים, בבאר שבע, באשדוד, באשקלון, בשדרות, בנתיבות, בקיבוצי ומושבי הסביבה.

המנחה הוא איסמעיל הנייה, אפילו שהוא ירד למחתרת יחד עם יתר בכירי החמאס.

העזתים האלה משבשים לנו את לוח השידורים של החיים ושל הטלוויזיה, מייצרים לנו אקשן מהסוג שהיינו מעדיפים לראות רק בסרטים.

ואנחנו חשבנו שהמיתון זו הצרה הקשה של סוף 2008 תחילת 2009.

ברגעים כאלה, אני מתחילה לשנוא את הקללה הסינית העתיקה: שיהיו לך חיים מעניינים. אני אפילו מעדיפה טלוויזיה משעממת. הכל, רק לא זה.

(וכן, איזה מזל שיש "ארץ נהדרת". וקטע הסיום של פילוס, שימי ודקלה ב-45 שניות האזעקה? מ ע ו ל ה. מי שאמר שהפילוסים פאסה לא יודע על מה הוא מדבר. בפירוש יש פה הברקת סיום תוכנית)

1

מלחמת העולמות – שלב האודישנים, ראשון 21:00, ערוץ 2

שעה ו-45 דקות של ריקודים, ואפילו אם אלה אודישנים, זה הרבה יותר מדי בשבילי. כשמשלבים עם זה גם שידור חי, מדובר במקדם התרגשות אדיר לרקדנים שלראשונה בחייהם פוגשים מצלמות פריים טיים, אבל בשבילי מדובר בקטסטרופה של שעמום. ולא הייתי טורחת לצפות בה, אלמלא הראש היה זקוק למנוחה מהירה (No Angel, אל תדאגי: אחרי זה ראיתי שני פרקים של e.r.).

מבין כל מה שהצלחתי לקלוט, רק אחד ממש נגע בי. אם ראיתם את התוכנית, אתם בוודאי מנחשים מי זה: איביצה הקרואטי. בחור מקסים שעלה לארץ לפני שלוש שנים, עבר לא מעט בחיים, והעיקר – כל כך כיף להסתכל עליו רוקד. שרק יעלה כבר על הבמה של להקת בת שבע ואני קונה כרטיסים. ולמי בכלל אכפת מהפורמט של התוכנית, שבו הקבוצה של דוד דביר (מחול מודרני) צריכה להתחרות בקבוצה של אונה הולברוק (היפ הופ).

אז מה היה לנו בסיום האודישן של איוויצה? אונה יצאה מהאולפן כדי להביע את התסכול מכך שהוא לא יהיה בקבוצה שלה. מיכל אמדורסקי הציעה להקים את "הקבוצה של מיכל", להזמין את איביצה, להאכיל אותו, לקלח אותו וכו'. צביקה הדר הגיב: "אם היית דואגת ככה לבעלך הוא לא היה עוזב אותך". למחרת, בשלב שבו מודיעים לנבחנים האם התקבלו, צביקה ניסה איזו בדיחה לא מצחיקה על איביצה. כיוון שהעברית של הבחור עדיין לא פרפקט, לא היה לו מושג מה רוצים מחייו. מזל שדוד דביר היה שם להודיע לו You are in.

בכלל, ב"מלחמת העולמות" אוהבים לדבר אנגלית מעורבבת בעברית, ולכן בחלק של השידור החי צביקה היה ממש מרוצה שהתשובה ל-How are you  הייתה סבבה, ושההמשך היה איי לייק דה קאנטרי, איי לייק דה חומוס. הנה, שוב הצלחנו לגשר על פערים ותרבויות. כור ההיתוך זה כאן. כל צבעי הקשת, אצלנו בערוץ. ועכשיו נראה את הרשות השנייה מעזה לגמגם משהו.

רייטינג: 20.7%. לא משהו בכלל. ובצדק.

2

ל-012 יש רצון קטן אבל משמעותי: לייצר פרסומות זכורות, אהובות וסלבריטאיות לא פחות ממה שיש לדיסקונט ולמודי בראון. מה עשו? לקחו את שלומי סרנגה ומושיק עפיה, צמד שהוא כבר קצת פאסה, והביאו אותם לפרסומת עם קיציס. נתנו להם כמה שורות טובות, והופה, הצליח. בדיוק כמו הפוקס שהצליח עם קיסוס. אלא שגם עכשיו, עדיין מדובר ב-4:2 לדיסקונט, ולכן נותרת השאלה את מי יביאו בפעם הבאה. מיטב סלבריטאי ישראל כבר יושבים ליד הטלפון.

3

הפרסומת לערוץ החדש HOT3, שמיועד רק ללקוחות HOT? רק לקוחות לוויין שאין להם מושג מהחיים שלהם יקנו את זה.

4

עוד זיהויים מהעונה ה-13 של er: הצלמת החולה היא המאהבת של טוני ממגרש המכוניות ב"סופרנוס" (הפרק שהוא איתה בגן החיות זה הפרק שהוא הכי סקסי בו); הילד ששם גופרית לילד אחר מהתזמורת, הוא אחד הילדים הכי מקסימים ב"הסמויה".

5

מכיוון ש-er תכף נגמר, מה אתם יודעים על "המפקח מורס"? שווה לשעבד את הוידיאו?

  "משחק מכור ", באחד מערוצי הסרטים הקרובים לביתכם

אף פעם לא אהבתי פוטבול, ועוד פחות מזה הבנתי למה צריך לקרוא לזה ספורט. חבורות של גברים הולכות מכות בדרך לטאצ'דאון, מה ספורטיבי בזה? ואיך נשים יכולות לצפות ב"יאללה מכות יאללה", ממה הן נהנות? והנה, למרות כל האמור לעיל, החלטתי לצפות ב"משחק מכור", סרט פוטבול קלאסי.

היו לזה כמה סיבות: ראשית, מדובר בקומדיה, והתחשק לי לצחוק. שנית, אדם סנדלר בתמונה, ואני מחבבת את השחקן הזה, שלעולם לא יככב ברשימת הגברים הסקסיים של המגזין People. שלישית, כריס רוק גם בתמונה, והבחור הקטנצ'יק הזה מצחיק אותי שחבל על הזמן. בניו יורק, לפני כמעט שנתיים, ראיתי מופע רחוב של שני בחורים מצוינים שמזכירים את ההומור שלו – קיוויתי ואני עדיין מקווה שהם יגיעו רחוק לפחות כמוהו. ורביעית, הוא רצה. אז צפינו.

תקציר העלילה: פול קרו הוא שחקן פוטבול לשעבר, שמכר משחק ובגלל זה כולם שונאים אותו. החברה שלו (קורטני קוקס בתפקיד אורח קטנצ'יק) מארגנת מסיבה בבית הענק שלה, אבל קרו לא ממש בעניין. הוא יותר בעניין לקחת את הבנטלי שלה, לדפוק בירות ולעשות רייסים. כמובן שכל זה נגמר לא טוב בכלל – בין היתר כי הבחורה היא ביץ' וכי מדובר בסרט של אולפן אמריקאי שאוהב גוזמאות – וקרו מוצא את עצמו בכלא.

ולא סתם כלא: כלא אלנוויל בטקסס, שלסוהרים שלו יש נבחרת פוטבול. הסוהר הראשי שונא את מפקד הכלא ולהפך, למפקד יש סייד קיק הזוי בדמות גבר שמן בחליפה לבנה ומניפה כתומה, ולקרו יש דילמה: האם יאמן את הנבחרת לקראת משחק חשוב, כמו שהמפקד רוצה; או לא יאמן, כמו שהסוהר רוצה. באופן די חכם, המוצא שלו הוא לארגן לנבחרת הסוהרים משחק קל יותר לפני המשחק הקשה, כדי שיצברו ביטחון. מי ישחק איתם במשחק המקדים? האסירים, כמובן. כמה לא הגיוני שזה נשמע, האולפן האמריקאי אישר גם את זה.

מכאן מתחיל בלגן שלם של גיוס נבחרת אסירים שבדרך הכי פשוטה ניתן להגדיר אותה כצבעונית – אחד נראה כמו היצור שרק, אחד נראה כמו חיבור בין רובוטריק לאבא במשפחת סופר-על, אחד נראה כמו בדיחה על דמות של פאצ'ינו/דה נירו, אחד שמנדריק, ולמרבה המזל - כמה אפרו-אמריקאים ספורטיביים יותר, ובהם מגט המהיר (הראפר נלי), שלידו הכי מהיר נראה איטי.

החבורה המוזרה הזו עוברת הרבה הרפתקאות עד למשחק הגורלי, שבו יזדמן להם להכניס לסוהרים, ואולי על הדרך, באותה הזדמנות, לזכות לראשונה בחייהם באהדת הציבור – אחרי הכל, המשחק משודר ב-ESPN2. אלא שמפקד הכלא מציע לקרו הצעה שלא ניתן לסרב לה, אלא אם רוצים עוד 25 שנה בכלא. האם גם הפעם הוא ימכור את המשחק?

אני לא יודעת מה אתם חושבים על אולפנים אמריקאיים, אבל העובדה היא שפשוט כיף לצפות בסרט הזה, ולא משנה עד כמה דבילי, או צפוי או גברי הוא יהיה (ויש שיאמרו: זה לא אותו דבר?!?). מדובר בגרסה לסרט שנעשה במקור ב-1974, ואז כיכבו בו ברט ריינולדס ואד לותר. את התפקיד של ריינולדס קיבל הפעם סנדלר, ואילו ריינלודס שובץ בתפקיד המאמן של נבחרת האסירים – והוכיח שעדיין יש לו מה לתת, גם כשחקן וגם בתור מספר 22 על המגרש. בקיצור, לא להאמין – נהניתי.

טריוויה: הסרט צולם במבנה של בית כלא אמריקני אמיתי בשם "אולד מיין", שנמצא בניו מקסיקו. במבנה הזה אירעה אחת מהתפרעויות האסירים הכי גדולות בהיסטוריה האמריקנית, בפברואר 1980. המדינה החליטה לסגור את החלק הזה של בית הכלא, ולהשכיר את המבנה לצילום סרטים.

  "משחק מכור " (The Longest Yard), 2005. 113 דקות. במאי: פיטר סיגל. שחקנים: אדם סנדלר, כריס רוק, נלי (תפקיד קולנועי ראשון), ברט ריינלודס, ג'יימס קרומוול (מפקד הכלא. מוכר מ"עמוק באדמה ", "24 " ו"המלכה "), קורטני קוקס, רוב שניידר, אד לותר (הפעם בתפקיד דואן), ועוד שלל שחקני פוטבול ו-WWE שהאמריקנים מכירים ואוהבים