באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בשבועות האחרונות מתנהל בישראל מאבק היוצרים נגד זכייניות הטלוויזיה, והשבוע הוא עלה מדרגה. כל יום נוספו עוד חדשות ועוד אירועים, ונראה לי שלקראת סוף השבוע ועליית "האח הגדול VIP" ביום ראשון, שווה להקדיש לזה פוסט:

ביום שלישי בלילה, עת בדקתי לראשונה את "פסטה בר גוריון" (לא רע!), התפרצו שלוש פעילות מאבק היוצרים לאולפן "היום שהיה" עם גיא זהר, המשודרת בערוץ 10, והפריעו לשידור. המטרה שלהן: לעורר מודעות לירידה הדרסטית במספר הפקות המקור המצולמות בימים אלה עבור הערוצים השונים. כלומר: מחסור בעבודה ובתשלום הוגן.

למחרת דיברו על הגשת תלונה במשטרה. בתוכנית של "גיא פינס" הראו את ההפגנה החוזרת, הפעם עם 100 איש, וראיינו את אחד ממנהיגי המאבק, רני בלייר (על שלוש הבנות נגזר "דום שתיקה" בפקודה). עיקר דבריו: כל הכבוד להן, ככה ייעשה לערוץ שמתעלם בהפגנתיות מהפגנה של אלף איש, וחוץ מזה סידרנו ל-10 יופי של הפקת מקור, הם צריכים לשמוח.

במידה מסוימת, נראה לי שזהר אכן שמח. סופסוף הוא מגיע לכותרות, ולא רק בזכות דיבורים על כמה נחמדה התוכנית שלו. למעשה, היוצרים עשו לו יופי של שירות – מתוכנית של 7.1% רייטינג יצא דיבור ששמור בדרך כלל לתוכניות של 30% רייטינג ומעלה. זהר פתח את התוכנית של יום ד' בתזכורת מצולמת ליום הקודם (כמובן), פלוס הערה בנוסח "אנחנו לא אנשים רעים (בהתייחס לתלונה) אבל נחצו הגבולות".

בין אלה שחצו את הגבולות כיכבה איבתיסאם מרעאנה. במאית דוקומנטרית צעירה, מוצלחת, אמיצה בהתייחס לנושאי הסרטים שלה על החברה הערבית - "פראדיס, גן עדן אבוד" המצוין, "ליידי כול אל ערב" ו"שלוש פעמים מגורשת" הם רק דוגמאות. לפני כשנתיים התארחה אצל חיים כהן ב"שום פלפל ושמן זית", והדיאלוג ביניהם היה מעניין. בבחירות האחרונות ניסתה להיכנס לכנסת באמצעות מקום 12 במרצ, אבל פרשה בעקבות תמיכת המפלגה במבצע בעזה. עכשיו היא אקטיביסטית שיכורת ניצחון, וזה לא מראה נעים.

לא נעים, קודם כל בגלל שהיא בחרה להשיג את שלה במרמה: בערוץ 10 נהוג שאנשי ההפקות השונות נכנסים לבניין באמצעות כרטיסים מגנטיים, שמיועדים גם לשימוש במעליות. מרעאנה וחברותיה האנונימיות השתמשו בכרטיס מגנטי של עובד לשעבר בערוץ, ובהתחזות. שנית, היא התפרצה לאולפן של תוכנית המשודרת בלייב, מעשה לא ראוי. בלי קשר, יש סימן שאלה: עברו כמה שניות טובות עד שאנשי האולפן סילקו אותה. האם היה פה שת"פ בזמן אמת?

זכייניות הטלוויזיה רחוקות מלאפשר שת"פ כזה בשנית: ערוץ 10, קשת ורשת הגבירו את נהלי האבטחה לבניינים שלהן. בבניין רשת בתל אביב הוסיפו צמיד אישי לכל אורח המוזמן לתוכנית וגם מלווה, כדי שלא יוכל להסתובב במקום בחופשיות. בקשת תיגברו את האבטחה והוסיפו שומרים בחניון המבנה ובקומות השונות. בערוץ 10 הוצבו שני מאבטחים נוספים בקומת הכניסה, ועוד שלושה מאבטחים בקומת השידור העיקרית. בנוסף נבדקו מצלמות האבטחה בבניין, וחברת השמירה האחראית על הערוץ מתגברת את סיוריה במקום.

נראה כאילו כאן סוף הסיפור, נכון? אז זהו, שלא.

אתמול, חמישי, נערכה ישיבה בהשתתפות אבי ניר (קשת), יוחנן צנגן (רשת), יוסי ורשבסקי (ערוץ 10), נורית דאבוש (יו"ר מועצת הרשות השנייה), מנשה סמירה (מנכ"ל) ורחל תורג'מן (חברת מועצה). נציגי היוצרים התפרצו פנימה למרות שלא הוזמנו, וכמובן יצרו בלגן ו-ויכוחים. עם זאת, ניר-צנגן-ורשבסקי איימו - ברצינות או בציניות, לך תדע - להחשיך את המסך ולהצטרף לשביתת היוצרים.

כנראה שזה הזיז משהו לדאבוש, שהחליטה על סוג של ועידת פסגה. אם הכל ילך כמתוכנן, ואף אחד לא יפריע ל"אח הגדול VIP" (שזה המקום שהכי שווה להפריע בו, אגב), הרי שביום שני הקרוב יתכנסו נציגי היוצרים, הזכייניות והרשות השנייה, וינסו לגבש מה שמוגדר כ"הוראת שעה לשנת 2009". בדיון הזה יוחלט כמה כסף יוציאו זכייניות ערוצים 2 ו-10 על הפקות, בהתחשב במצב הכלכלי הקשה ומצבן הפיננסי הלא-משהו. במידה שיגיעו להסדר שמקובל על כל הצדדים, דאבוש תביא אותו לאישור המחוקק.

האם בזה יסתיים המאבק, וכולם יהיו מרוצים? לא סביר. נשמע פשוט מדי. אבל מי בכלל צודק ומי טועה ומה אפשר לעשות בקשר לזה? האם הפתרון הוא בכך שהמדינה תגדיל את תקציבי התרבות שלה, ותקצה כמה מיליונים להפקות מקור? מה לדעתכם הסיכוי שזה יקרה?

ג'ונו, באחד מערוצי הסרטים

מדי פעם, לא יותר מדי, קורה ש"נופלים" על סרט שלא מתיימר לכלום, ובכל זאת נהנים ממנו מאוד, ואפילו לוקחים איזו תובנה או נושא לשיחה. זה בדיוק מה שקרה לי עם "ג'ונו", זוכה פרס האוסקר (!) לתסריט בשנה שעברה, ומועמד כסרט הטוב ביותר באותו טקס נחשב. היו גם עוד פרסים ועוד מועמדויות, וההשתפכויות עליו היו מכאן ועד בכלל, במידה שכבר נראית לי מוגזמת. אבל מה אכפת לי. איך אומרת מרינה סולודקין בארץ נהדרת? אני נהניתי.

על פניו, שום דבר חשוב לא קורה ב"ג'ונו". שום מהלך עלילתי מרתק, כמעט שום קונפליקט, פשוט תיאור של "תקלה" בחיים שמתוקנת במהירות שיא. ג'ונו (אלן פייג') גיטריסטית שנונה ומדליקה בת 16 - כמעט כמו דריה מהסדרה המצוירת ההיא - נכנסת להריון לא מתוכנן, בזכות סקס חד פעמי עם החבר הכי טוב שלה, פולי בליקר (מייקל סרה). בסצנה הפותחת את הסרט היא עומדת על הדשא של חצר ביתה, ושותה גלונים של מיץ, לטובת בדיקת ההריון הביתית השלישית שהיא עומדת לבצע. כבר אז ברור שיש עסק עם בחורה מגניבה ומעצבנת בו זמנית.

אחרי שהיא מודיעה בקוליות לחברתה הטובה על הסיטואציה החדשה שנוצרה, השתיים מחליטות על פנייה למרפאה המתמחה בהפלות. ג'ונו משתפנת, והן עוברות ל-Plan B: שיחה עם הוריה של ג'ונו - אב ביולוגי (ק. ג'. סימונס) ואם חורגת (אליסון ג'ני, לנצח סי.ג'יי קרייג מ"הבית הלבן"). עיקרי השיחה: אני בהריון, לא מתכוונת לעשות הפלה ולא מתכוונת לגדל את התינוק, כן מתכוונת למצוא הורים מאמצים.

באופן לא מפתיע, השיחה בין ההורים נמשכת פחות מדקה, והופ הם מתגייסים לטובת הבת הסוררת. מביקור אצל ההורים המאמצים ונסה (ג'ניפר גארנר, לנצח אשתו של בן אפלק) ומארק (ג'ייסון בייטמן), זוג יאפי מושלם לכאורה עם בית ענק בפרברים, ועד לבדיקת אולטרסאונד שבה הטכנאית שמצייצת חוטפת צעקות במיידי.

אם יש עוד מישהו שחוטף צעקות זה רק פולי בליקר שלא מפסיק לרוץ, ושכל סצנת ריצה שלו מסמנת התקדמות בסרט. אבל אל דאגה - זה לא יהיה לנצח, המצב הזה, הרץ למרחקים ארוכים עוד יחזור לחייך ולנגן על הגיטרה. הקונפליקט היחיד שנמשך עד סוף הסרט שייך לזוג המושלם שמתברר כלא כל כך מושלם. לא שיש שם סטיות, חס וחלילה, סתם איזו תקלה קטנה. לא משהו גדול יותר מהתקלה ההריונית. ולכן, אפשר להגיד שמדובר בסרט שמרני במידה, שום דבר מהביקורת החברתית הנוקבת של "דריה", למשל. זה רק כאילו דומה, אבל לא באמת.

אז למה הסרט זכה לכל כך הרבה תשומת לב? קודם כל בזכות התסריטאית - דיאבלו קודי בת ה-30 היא בלוגרית מקועקעת שמתחזקת את הבלוג "The Pussy Ranch", וב-2006 פרסמה את הספר Candy Girl על עבודתה כחשפנית במיניאפוליס במשך שנה. זה התסריט הראשון שלה, וכבר בו היא מוכיחה יישור קו עם קוד המשפחה האמריקנית, כך שלמעשה יש פה "תיקון" והפי אנד - היא עכשיו נורמלית, ואיזה סרט מקסים היא עשתה!

שנית, ישנה אלן פייג' המתוקה והמצוינת בתפקיד ג'ונו, וזה בלי ציניות. יש לה קסם לבחורה, והיא מתלבשת בול על הסרקזם שסידרה לה קודי - "ג'ונו זה על שם מלכת האלים במיתולוגיה הרומית, שהייתה ממש יפה אבל ממש רעה - כמו דיאנה רוס", או כשמישהו מפגין דאגה כלפיה - "אני כבר בהריון, איזה עוד שטויות אני יכולה לעשות?", או בתגובה לשאלה של אביה האם היא באמת בהריון: I'm sorry. I'm sorry... And if it is any consolation I have heartburn that is radiating in my knee caps and I haven't taken a dump since like Wednesday... morning.

ושלישית, כי מדובר בסרט כל כך דל תקציב (מי אמר "מיס סאנשיין הקטנה" ולא קיבל) ועם כל כך מעט ימי צילום (31), שזה פשוט כיף לדעת שגם מי שלא זורק 40 מיליון על הפקה יכול לספר סיפור ולהגיע ליותר מ-100 מיליון דולר הכנסות.

טריוויה: בסצנה שבה ג'ניפר גארנר משחקת עם ילדה קטנה בקניון, וג'ונו צופה עליה מלמעלה - זו הבת האמיתית של גארנר, ויולט.

ג'ונו (Juno), ארה"ב 2007. 96 דקות. במאי: ג'ייסון רייטמן. תסריט: דיאבלו קודי. שחקנים: אלן פייג', ג'ניפר גרנר, אליסון ג'ני, מייקל קארה, ג'ייסון בייטמן, ג.ק סימונס.

1

הערב שודר הפרק האחרון לעונה של "תמרות עשן" (ערוץ 3), שהסתיים בקליף האנגר. במילים אחרות, צפויה עונה שנייה. הסדרה הזו ריתקה אותי, הסוף הזה לא מוצא חן בעיניי. פה זה לא אמריקה, שאם אומרים שתהיה עונה שנייה אז יש עונה שנייה. פה הכול יכול לקרות, ולך תסמוך על מישהו.

אני רוצה לראות מה קרה ללאה קפקא, ודורשת רומן עם שמש! מייד, ובדיעבד.

2

בתוכנית של גיא פינס מכסים את טקס האוסקר מכל הכיוונים, ואסי עזר המקסים נשלח למשימה. פייר, מגיע לו. ולמה? כי הוא אחד האנשים הכי מקסימים היום בטלוויזיה, ואף אחד מהכתבים הנוכחיים של פינס לא משתווה אליו. והוא יודע את זה. (מי זה "הוא"? אסי או גיא, זה לא משנה. שניהם יודעים).

כמה חבל שבסוף "ואלס עם באשיר" לא זכה בפרס. אבל אני שמחה שקייט ווינסלט, אחת השחקניות האהובות עליי בשנים האחרונות, קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר. היא גם נתנה יופי של נאום זכייה.

* השמלה של ריס וויתרספון, יכול להיות שהכתפייה זזה לה, וחירבשה את הלוק? למה אף אחד לא עשה לה פיין טיונינג?

3

בשבוע שעבר פישלתי פה בענק, כשחשבתי שכוכי מרדכי היא ענבל גבריאלי. לא נורא, עכשיו כבר כולם יודעים מי נכנס לבית האח הגדול VIP. לצערי ביניהם שימי תבורי והאחיות פיק. מקורות שמחה: גדעון לוי וקורין אלאל. אבל לגנות קשת ייאמר, שאתמול הם שידרו בדיוק את אותה חצי שעה של "המפורסמים באים" שהם שידרו בפעם שעברה. שידור חוזר!!! בקשת!!! ולא בשעה הכי נידחת בעולם, אלא בין 22:55 ל-23:25! שככה יהיה לי טוב, כנראה שהמצב הכלכלי שלהם באמת קשה.

4

אורלי וילנאי וגיא מרוז מגיעים לתוכנית הלילה של ליאור שליין, שהיה זה שחיתן אותם – לא מזמן האמת, בזמן מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. יומיים וחצי ירח דבש ברומא, תודה ששאלתם. הם חמודים ביחד, מרוז יותר משופשף בראיון מסוג לזה, היא נראית יותר טוב. הוא מדבר בקצב טוב, היא מנסה להשחיל כמה שיותר מילים בעשרים שניות, מהפחד שיחתכו אותה באמצע המסר. הוא מחויך, היא לחוצה. איך מסכם שליין – זוג מקסים.