באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

תשע, באחד מערוצי הסרטים

בליל הסדר אנחנו שרים ב"אחד מי יודע" על תשעה ירחי לידה. אצל טים ברטון הספרה 9 משמעותית לא פחות: תשע דמויות ישתתפו בלידתו של עולם חדש. אחרי עידן בני האדם בא עידן מפלצות המכונה, ואחריו יבוא עידן הבובות של פעם, המיושנות, התמימות, הלא משוכללות. דווקא מהעולם הישן הזה, שלא לוכלך בידי אנשים ומכונות, תבוא הבשורה לעתיד.

"תשע" משלב פנטזיה עם אנימציה, כמה קלאסי, והתוצאה חייבים לומר, קצת מוזרה. מדען יוצר תשע בובות בד יוטה עם מספר על הגב. אם לכל איש יש שם, לכל בובה יש ספרה. תשע ספרות, תשעה ארכיטיפים. כלומר לכל בובה אופי משלה, שמייחד אותה - אומץ, שתלטנות, תמימות, אובססיביות וכן הלאה. יש גם צמד, טווידלדי וטווידלדם, שלא ברור אם הם תאומים או זוג. וכמובן, יש אישה אחת. רק אחת. והיא מקבלת את הספרה 7, שיש בה הרבה מזל לפחות לפי היהדות.

העלילה מתחילה עם הגחתו של 9 לעולם, והניסיונות שלו להבין את המתרחש סביבה – כמעט עשר דקות ללא אף מילה. השיחה מתחילה כשהוא מוצא את 2 אבל מסתיימת די מהר כי הוא מאבד אותו. או אז מגיע 9 לקתדרלת הנוטרדאם, שבה השעון תקוע על 9:09. בקתדרלה הנטושה וההרוסה הוא מוצא את 5 שיש לו רק עין אחת, ולצידו 1 השולט, 8 שומר הראש, ו-6 המשוגע והאסיר מטעם עצמו, שלא מפסיק לצייר דברים שאף אחד לא מבין חוץ מ-9.

לעלילה הזו יש המשך, אבל הוא מסובך ומפותל, ושיאו מלחמה במפלצות ענק שהסיכויים לנצח אותן קלושים. אולי ברטון היה צריך להישאר עם ההנאה שלו מהגרסה הקצרה של שיין אקר, ולא לפתח אותה לסרט באורך מלא, ואולי פספסתי משהו בענק. בסיום הסרט אמרתי לעצמי, אוקיי, התמונות מהסרט עושות חשק לצפות, הטריילרים בטוח מגניבים, כנראה שיש פה משהו מיוחד, אבל מה נתן לי הסרט הזה? ומה ממנו יישאר לי עד מחר?

האמת, לא הרבה נשאר. אולי הדבר היחיד שנשאר הוא שמישהו יכריח אותי לעשות מרתון סרטי טים ברטון. כבר עדיף לשלם על אלף ליטר דלק אחרי עליית המחירים במוצאי שבת – עוד אחד מהסיוטים הגדולים שלי.

טריוויה: הסרט עלה 33 מיליון דולר, וההשקעה בקושי החזירה את עצמה.

משעשע: באתר IMDB נתנו לסרט 9 את הציון 7.

תשע, ארה"ב 2009. במאי: שיין אקר. מפיק-על: טים ברטון. 79 דקות. קולות: אלייז'ה ווד (9), כריסטופר פאלמר, ג'ניפר קונלי, מרטין לנדאו, ג'ון סי. ריילי

אני חייבת להודות שהיה מבאס לראות את חצי הגמר של ליגת האלופות, שאלקה נגד מנצ'סטר יונייטד, בערוץ 2. אין אולפן "ליגת האלופות", אין פרשנויות על המשחק, אין נדב יעקובי ואין אבי מלר, ושגיא כהן בתור פרשן בשידור זה לא מספיק. במחצית יש המון פרסומות משעממות, ואין שום אווירת חג.

אלא שנדמה שהבעיה הזו לא הטרידה הרבה אנשים - למרות שהמשחק שודר בערוץ 2, אצל הזכיינית רשת, והיה זמין לכל הצופים (בניגוד לערוץ הספורט, הבית הקבוע של האלופות, שהוא בתשלום נפרד) - מי שניצח אתמול ברייטינג הוא דווקא ערוץ 10. הוא ולא אחר. הנה הנתונים, לפי שעות שידור:

"החברים של נאור", ערוץ 10 - 19.3%, שיא עונתי

"מי שואל אותך", רשת, ערוץ 2 - 15.2% (ראיתי לשנייה, עם השאלה בחומוסייה, איזו דרגה זה שלושה פלאפלים)

"לעוף על המיליון'", ערוץ 10 - 15.2% (גם כן שיא עונתי)

חצי גמר ליגת האלופות, רשת, ערוץ 2 - 14.7% (הרבה יותר מהרייטינג של ערוץ הספורט, ועדיין)

דיינו?

שעשע אותי לקרוא באחד העיתונים, שרשת בחרה לשדר את המשחק משום שהיא זקוקה ל"פצצות רייטינג", בניגוד לקשת, שלא תיגע באף שידור ספורט אפילו במקל, "מחוסר עניין וזמן". לא שהכתב לא צדק: בשביל רשת, לפחות בזמן שהיא קנתה את זכויות השידור, זה באמת היה הימור שנראה סביר, כזה עם סיכויי הצלחה גבוהים. אני בטוחה שקיוו שם לראות קבוצה אחרת מאשר שאלקה, ההיא שחילצה תיקו מול הפועל תל אביב באצטדיון בלומפילד. לפחות היה להם את יונייטד, קבוצה עם בסיס אוהדים חזק בישראל, שבוודאי תרמו לרייטינג של אתמול.

החברים של נאור, לעומת זאת, הם לא ממש החברים שלי. זנחתי אותם מזמן. למעשה, ערוץ 10 לא מצליח לייצר שום תוכנית שתופסת אותי, מלבד אולי מהדורת ערב שבת שלו, כלומר שישי בערב עם גיא זהר - וגם זה, רק כי יאיר לפיד וחבורתו נמאסו עליי לגמרי, והופכים משעממים משבוע לשבוע.

אז מה אני בכל זאת רואה בימים אלה? בעיקר כדורגל, ואת הסדרות המצוינות של yes. רק בשבילן, היה שווה לעבור. בנוסף, היום ראיתי את הידיעה הזו, על שינוי התמחור של יס-מקס-טוטאל, אבל לא הבנתי כמה פחות שקלים אשלם, אם בכלל. מזמן לא ראיתי כזו הודעה מחורבשת לעיתונות.

יאללה, הערב ריאל נגד בארסה, ותודה לאל, בערוץ הנכון.

בכל בית כמעט שרים בליל הסדר את השיר "אחד מי יודע", למרות שהוא נמצא בחלק השני של ההגדה, זה שאמורים לקרוא אחרי האוכל. לכבוד החג, החלטתי להציע גרסה משלי לשיר המסורתי, עם פרשנות טלוויזיונית עכשווית:

אחד מי יודע?

אחד אני יודע – אחד העם 101, סדרה מצחיקה, מעולה, קאלט לדורי דורות. הרימו כוס לחיי מירי פסקל, והיא כבר תסגור עסקה עם אליהו הנביא.

שניים מי יודע?

שניים אני יודע – שני מנחים ל"אח הגדול". הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? חנאג' וקול, סטרייט וגיי, ממש יין ויאנג.

שלושה מי יודע?

שלושה אני יודע – שלושה זמרים יצאו השנה מהארון, ועשו את זה בסרט טלוויזיה. יהודית רביץ בערוץ 8, יהודה פוליקר בערוץ 10 והראל סקעת בערוץ 2. היה מרגש כל פעם מחדש, למרות ההתפתלויות וההתחמקויות.

ארבעה מי יודע?

ארבעה אני יודע – ארבעה משתתפים בוגרים מתוך העונה של "מחוברים" שווים דיבור בתל אביב. הדיבור הזה הרביע את עצמו וגם כמה בחורות, ושטף את העיר בהורמונים ובביטויים שלא נס ליחם.

חמישה מי יודע?

חמישה אני יודע – חמש בנות יצאו לחפש אהבה ב"בקרוב אהבה", והתעלמו לחלוטין מהשאלה אם הן מעניינות או לא. התוצאה היתה כמעט חסרת באזז לחלוטין, מלבד מיכל שפירא וגילי שמטוב. החלפתה של סיגל שחמון בגלית לוי היתה אמור לעורר קצת עניין, אבל החמישייה נותרה משעממת בלי משה לוי.

שישה מי יודע?

שישה אני יודע – אולפן שישי עם שישה פרשנים גברים כולל המנחה (יאיר לפיד, רוני דניאל, אמנון אברמוביץ', אודי סגל, אהוד יערי ונחמיה שטרסלר), ואף אישה אחת. כנראה שלנשים אין מה להגיד, אחרת אין לי שום הסבר לזה.

שבע מי יודע?

שבע אני יודע – שבע תוכניות ריאליטי שודרו פה בערוצי ברודקאסט בשנה האחרונה: האח הגדול, כוכב נולד, היפה והחנון, הישרדות, מחוברים, מחוברות, מאסטר שף. אפשר לומר שראיתי רק אחת באדיקות, ועוד שלוש בזפזופים. התחושה, בשורה התחתונה, היא של אוברדוז רציני. רק משום מה אף אחד עדיין לא מת מזה (טפו טפו).

שמונה מי יודע?

שמונה אני לא יודעת אבל אולי ערוץ 8 עוד קיים בתודעה של מישהו.

תשעה מי יודע?

תשעה אני יודע – כוכב נולד 9 מנסה להפליא בגימיקים ובשופטים חדשים, אך בכל זאת מרגיש קצת לעוס. בואו נאמר שעונה עשירית חייבת להיות האחרונה, וצריכה להוות תחרות בין כל שלישיות הגמר לדורותיהן.

עשרה מי יודע?

עשרה אני יודע – עשרה פרקים היו לסדרה "חטופים", שהחזירה את ישי גולן לתודעה, ובצדק. מעולם לא הגעתי לצפייה בשלושת הפרקים האחרונים, וכנראה לא אגיע גם לעונה השנייה, אבל עשרת הפרקים הגיעו לרייטינג ממוצע של כמעט 26%, נתון מרשים לכל הדעות.

30 מי יודע?

30 אני יודע – 30 שניות היו לדנה רון, דיירת בבית האח הגדול, להסביר ליורם זק למה היא רוצה ש"אשחק עם הבולבול שלי בין השדיים שלך". תודה לאל ה-30 שניות חלפו, ושני האנשים האלה חזרו לאנונימיות שלהם.

30 מי בכל זאת יודע?

30 אני יודע – רוק 30, סדרה מצוינת ששווה לשים עליה יד ועין. כיפאק היי לטינה פיי.

360 מי יודע?

360 אף אחד לא יודע, כי התוכנית כל כך גרועה ומיותרת, שהתפוגגות מהמסך היא האופציה היחידה שבאה בחשבון.