באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

הסופרנוס – עונה 6, פרקים 2, רביעי 22:20, ערוץ יס סטארס 2

הבורר – עונה 1, פרק 1, שבת 21:00, ערוץ 3 בכבלים

אתמול ישבתי מול הוידיאו, וצפיתי בשני פרקים ברצף - קודם "הסופרנוס", ואחר כך "הבורר". המסקנה הראשונה: אין מה להשוות ברמה. המסקנה השנייה: למרות הכל, לבורר יש פוטנציאל.

את הסופרלטיבים לסופרנוס קל מאוד לחלוק, כי כמו תמיד יש הרבה דימויים, הרבה רגישויות, והמון ניואנסים ששווה לשים לב אליהם בזמן שעוקבים אחרי העלילה. טוני סופרנו אוסף את העיתון בבוקר, לבוש חלוק ונראה כמו מובטל מסכן, ואז פוגש את סוכני ה-FBI – רק בשביל סצנה כזו, ולא משנה שכבר ראינו אותה בפרקים קודמים, היה שווה להידבק למסך. שלא לדבר על ההצגה שהוא עשה אחר כך לכרמלה. והסרט עם המאהבת האסיאתית? תענוג, פשוט תענוג.

הסאבטקסט של "הבורר", לעומת זאת, מתחבא בעיקר בפסוקים מהתורה. גם כאן יש הרבה דמויות שלכל אחת מהן ניסו לבנות אפיון, אבל עם כל חיבתי לרשף לוי, ועם כל הכבוד ליכולותיו המוכחות, "תיק סגור" היתה הרבה יותר מוצלחת. וגם יותר אמינה - מי לעזאזל חובשת כובעים של חתונות מלוכה בריטיות כשהיא הולכת לבר מצווה בכנסת? מי נוסע בכאלה לימוזינות לבית הכנסת? עלייה לתורה לא עושים בכלל בשבת, והולכים ברגל? הבורר קוצץ סלט? מה השלב הבא, הוא יאכל טופו וקינואה?

אולי אני חיה בלה לה לנד אפילו שמקורותיי בנתניה, אבל חיי הפשע המתוארים ב"בורר" נראים לי יותר מדומיינים מאשר אמיתיים. אם להשוות ל"כתב פלילי" (ערוץ 1), למשל, שם האמינות היתה הרבה יותר גבוהה. למה? אולי כי התסריט הוא יותר פנטזיה מאשר מציאות. אולי לא עשו הקרנות מוקדמות לזאב רוזנשטיין, כדי שיוכל לומר מה דעתו ולהעיר הערות. אולי היוצרים פחדו שהוא יצחק עליהם.

ולמרות המילים הקשות, יש גם מילים טובות - בעיקר לצוות השחקנים המוצלח. שלומי קוריאט בתפקיד כריסטופר מולטיסנטי למשל, אבל גם יהודה לוי בתפקיד מאדו סופרנו – חננה עם מוסר. אלה רק שתי דוגמאות, אבל ברור שאי אפשר לומר שהבעיה קשורה בשחקנים ו/או בעבודתם. מאיה מרון ונטע גרטי לנצח יעצבנו אותי, כל אחת בדרכה, ואולי זה הטייפ קאסט הקבוע שלהן.

סיכום ומסקנות:

אני רוצה לראות "הבורר", אבל אני לא מאמינה לה.

אני רוצה לראות "הסופרנוס", אבל אני תלויה בחברה שמקליטה לי.

רק שלא יתפספסו לי - אני עוד צריכה לברר מה קורה בהמשך של הבורר, ולראות אם ערכו הלוויה לג'וני סאק ומה קורה לטוני סופרנו כשהוא חושב על כריסי. אחרי זה, אולי יהיו לי תובנות חדשות.

לא ביקש, אני נענית:

אפריל 1995

למיטב זכרוני, הפעם הראשונה שבה נתקלתי בדבר הזה שקוראים לו אינטרנט הייתה בצבא. רק שניים מתוך אלה ששירתו איתי בשושולנד היו מחוברים לרשת, והמידע האמין ביותר שקיבלנו מהם היה שאי אפשר לדבר בטלפון ולגלוש באינטרנט בו זמנית.

לאחד מהם היתה חברה לחוצה בצפון (אנחנו היינו בירושלים), שנהגה להתקשר אליו פעמים רבות ביום, ועוד כמה פעמים אחר הצהרים ובערב. בחיוך הוא היה מתאר לנו איך היא בגללה האינטרנט מתנתק לו כל הזמן, והיא, בכלל אין לה שום דבר חשוב להגיד. "אז אמרתי לה: אבל מאמי, אמרתי לך שהשיחות האלה מנתקות לי את האינטרנט! מה, לא דיברנו כבר מספיק?", הוא היה מצטט לנו את המשפט הקבוע.

אז ככה ידעתי שיש דבר כזה, אינטרנט. אבל מתי גלשתי בפעם הראשונה? קשה לי מאוד לשחזר.

אוקטובר 1996

אני כמעט בטוחה שזה היה ביום הראשון ללימודי התקשורת. היו שיעורים שהתקיימו על מחשבים, ובהפסקה היתה לנו גישה חופשית לאינטרנט. מה עשיתי עם הגישה הזו? פתחתי מייל ביאהו, מצאתי תמונות של למפיקה (לא היה לי מושג מיהי, אבל ראיתי ספר עבודות שלה בדיונון), ובאופן כללי די השתעממתי.

אינטרנט הרבה יותר איטי היה בחדרי המחשבים של האוניברסיטה. מצד אחד, רבע שעה עברה עד שכל עמוד נטען. מצד שני, זו היתה רבע שעה של שיעור מחשבים משעמם. אז אמרתי תודה, והתחלתי לשמור גם תמונות של קית' הרינג.

דצמבר 1999

אחרי שלוש שנות לימודים כבר הייתי גולשת די מיומנת. בכל אופן, מיומנת הרבה יותר מהבוסית שלי, שדרשה ממני למצוא לה כל דבר אפשרי (או בלתי אפשרי) ברשת. אבל עדיין הייתי מחוברת לאינטרנט רק בעבודה: במשך שנתיים לפחות סירבתי להתחבר, כדי שלא יכריחו אותי לעבוד מהבית. בסוף נכנעתי.

מאי 2007

אני בכלל לא מבינה מה שווה מחשב שלא מחובר לרשת. גרוטאה מתכתית, ולא יותר.

"חדשות מפתיעות", שישי 22:30, ערוץ 2

חדשות מפתיעות: הקלטת התוכנית הופסקה באמצע, ואני לא רק שלא התבאסתי אלא להפך - שמחתי! כזה שעמומון מבאס לא נצפה על המסך שלי כבר מזמן. אולי מאז הקיץ שעבר, אני לא ממש זוכרת מה שידרו שם.

בכל אופן, עם כל הכבוד לאורי גוטליב החמוד ולקאמבק של ימית סול, אני אמצא לעצמי עיסוקים אחרים לשישי בערב (כמו אתמול) או הקלטות אחרות (כמו בעתיד). אלון נוימן, יובל סמו, רותם אבוהב - כולם אנשים נחמדים שיכולים להצחיק מדי פעם, אבל כדאי שיהיה להם תסריט מוצלח. אחרת, נקבל את הגרסה הדפקטית של גאידמק.

הערב אני מקליטה את "הבורר". נקווה שהפעם תחום המקור יהיה יותר מוצלח.