החלטתי להפציע לשלוש שניות, לפני שאני מפציצה אתכם עם פוסטים על סרטים משנת אנטיוכוס או מאוד סמוך לה.
פשוט רציתי להודות לעצמי על זה שלא קמתי בלילה לראות את טקס האמי, שכפי הנראה היה מהמשעממים בתבל, משום שלא היו זוכים מאף סדרה שאני נוהגת לצפות בה. כלומר: דווקא בשנה שבה צפיתי בהכי הרבה סדרות אמריקאיות, בזכות המעבר ל-yes, אף סדרה לא זכתה בכלום. יכול להיות שהן זכו בשנתיים הקודמות, יכול להיות שהן לא זכו בכלל, בכל אופן - השנה הזו היא מפולת של שעמום, שיש רק שתי מסקנות ממנה:
1. אני חייבת לראות כמה פרקים של "משפחה מודרנית", כי בכל זאת היא קיבלה את הכי הרבה פרסים
2. בישראל "מד מן" לא היה זוכה בפרס הדרמה הטובה ביותר השנה, פשוט כי זה לא מסתדר עם רוח המחאה
אפשר להוסיף את זה שלג'ון סטיוארט היה יופי של נאום זכייה, ואחרי תשע שנים שהוא זוכה ברציפות, זה באמת לא קל להצחיק ולשמור על עניין (הוא אפילו פירגן בגדול לאחד המתחרים שלו). לעומתו, מרטין סקורסזה זכה לראשונה אחרי שמונה מועמדויות, והודה לרשימת מכולת של אנשים בצורה משעממת להחריד. את הרשימה המלאה של הזוכים תוכלו למצוא כאן, בעברית, באדיבות הפראייר שכן קם בלילה (אולי הכריחו אותו). באמת מגיע לו פרס. ואם אתם רוצים לחלוק עליי או על הבחירות בטקס, קדימה, זה הזמן. דיונים לדוגמה: למה לא נתנו להיא מ-glee לזכות? האם ג'וליאנה מרגוליס ראויה לפרס על זה שזכרו אותה מספיק זמן אחרי er כדי לתת לה להשתתף כדמות מובילה בסדרה אחרת, או שהיא באמת ראויה לפרס השחקנית הטובה בסדרת דרמה על "האישה הטובה"?

מה שבטוח, התסרוקת לא מחמיאה לה. צילום: גטי אימג'ס