בפרק הקודם:
הצילומים נגמרו יותר מהר ממה שחשבתי, וכשיצאתי מחדר הצילומים, ג'ייסון כבר חיכה לי כמו שהבטיח, רק שהוא לא היה לבד.
ומשום מה הוא גם לא היה עם זמר..אלא להקה..להקה שהכרתי טוב מאוד..אפילו יותר מדי טוב, טוקיו הוטל.
פרק 29
כל הארבעה ישבו שם, לצידו של ג'ייסון.
"הו יוליה..הדוגמנית האהובה עלי..את יודעת שאת כמו הבת שלי נכון?." אמר ג'ייסון כששם לב אלי, ומיהר לחבק אותי.
כל מה שהוא אמר היה נכון...באמת הרגשתי שהוא כמו אבא שני שלי.
"יוליה תכירי..טוקיו הוטל-איתם את הולכת להקליט דיסק...טוקיו הוטל-זאת יוליה..למרות שאני בטוח שאתם כבר יודעים מי זאת.." אמר ג'ייסון בחיוך רחב..
"יוליה..כמה זמן..." אמר ביל בחיוך וקם לחבק אותי, כמו גם גיאורג וגוסטב. רק טום נשאר לעמוד במקומו.
"ג'ייסון?.לא אמרת שזה אמור להיות זמר?.." שאלתי את ג'ייסון לא מבינה.
"הפתעה?.." הוא אמר, חושש מתגובתי.
"טוב..מה שתגיד..רק בואו נגמור עם הסיוט הזה כבר.." מלמלתי מסתכלת על טום.
ההקלטה לדיסק עברה במהירות, במיוחד בגלל שהייתי צריכה להקליט עם ביל.
ממש נהניתי, כל עוד לא הסתכלתי על טום והתנהגתי כאילו הוא לא קיים.
-
"כל הכבוד לכם ילדים..עכשיו נשארו רק צילומי הפוטושוטס וגמרנו" אמר ג'ייסון בקול שמח, מוביל אותנו לתוך חדר הצילומים, שם כבר חיכה לנו הצלם.
"טוב..אנחנו צריכים רק שתי תמונות אז נעשה את זה באופן מהיר וזהו.." אמר הצלם בקול סמכותי.
"עכשיו..גוסטב וגיאורג, אתם תעמדו מאחורה.
ביל..אתה תעמוד בצד ימין.
ועכשיו אחרונים חביבים..
יוליה וטום..
יוליה את תעמדי במרכז, ואתה טום..תעמוד מאחוריה.." אמר הצלם ובאותו הזמן גם תכנן את הכל.
הסתדרנו במקומות שלנו.
"לא..משהו פה לא עובד לי.!!" אמר הצלם בקול כועס מעט, בוחן את העמדות שלנו.
"אני יודע.!!" הוא אמר בקול שמח, לפתע.
"טום..תשים את ידיך סביב המותנים של יוליה..ואת יוליה..תקרבי את הפנים שלך לשלו..כן מושלם.!!!!!" הוא אמר וחייך חיוך ענקי.
לעט, ידיו של טום החלו להיכרך סביב מותני.
בהתחלה נרתעתי ממנו, אך כשהבחנתי בפניו הכועסות של הצלם, ויתרתי.
קירבתי את פני לפניו של טום.
נשימותינו התערבבו.
שמעתי קולות של פלאשים.
הצלם צילם את התמונות שהיה צריך, ואמר לנו שאנחנו יכולים לעזוב את התנוחות (זה לא נשמע טוב XD), אך טום עדיין לא הרפה ממני.
הוא קירב את פניו אלי עוד יותר, וחייך חיוך מתוק.
לפני שהבנתי מה קורה בכלל הרגשתי את שפתיו על שלי.
"איככסס תעזוב אותי.!!!" צעקתי והדפתי אותו ממני, מעבירה את ידי על שפתי, כמנסה למחוק את טעם שפתיו.
"טוב, אם סיימנו לעכשיו..אני עפתי.." אמרתי והתחלתי לפסוע לכיוון הדלת.
"אממ..ביל?..אתה בא איתי..אני בטוחה שיש מישהי שתשמח לדבר איתה.." אמרתי וחייכתי לעבר ביל.
"ייאייי אני זזתי גם.." אמר ביל בטון שמח ורץ אחרי, משאיר את כל ה-4 המומים טיפה.
"אני בבית.." צעקתי,פותחת את דלת הבית, כשלצידי ביל.
קטיה כמו תמיד ישבה שקוע בטלויזיה.
"היי.." היא מלמלה ללא רצון והמשיכה לבהות בטלויזיה.
"טוב אני רואה שאני כבר נמאסתי עלייך.." אמרתי מצחקקת, "אבל אני בטוחה שמי שעומד לצידי ממש ישמח אם תסתובבי לפחות לשנייה ותעזבי ת'טלוויזיה המשעמם הזאת".
"אהה?.מי?." היא שאלה בלבול מסתובבת לעברי,וכשראתה את ביל פשוט קפאה.
" נו?..את מתכוונת לבהות בי בפרצוף כזה מפחיד עוד הרבה זמן או שתביאי לי כבר חיבוק??!" הוא אמר בחיוך רחב והתקרב אליה.
יכולתי לראות שהיא הייתה המומה.
יצאתי מהבית בשקט, נותנת להם להשלים את כל הפערים של החצי שנה בניהם.
מצאתי את עצמי הולכת לסוכנות.
חוץ מהבית שלי ושל קטיה, זה היה המקום שהכי אהבתי להיות בו.
לצחוק ולהריץ דאחקות עם ג'ייסון, להוסיף עוד כמה מאות ג'ינסים של ג'יזל, פראדה, וגוצ'י לכל הבגדים שכבר יש לי..פשוט כיף אמיתי, וגם דרך מצוינת להעביר את הזמן.
"היי ג'יין..ג'ייסון במשרד שלו?." שאלתי את המזכירה בסוכנות.
"לא..אבל את יכולה לחכות לו שם..הוא אמר לי גם ככה להתקשר אלייך יותר מאוחר כי הוא צריך לדבר איתך..בכל מקרה..יש שם עוד מישהו שמחכה לו, אבל את יכולה להיכנס.." היא אמרה לי בחיוך.
נכנסתי למשרד עם חיוך, שירד אחרי שראיתי שאותו האחד שחיכה לג'ייסון, היה טום.
טום קאוליץ, אהובי.
~~~~~~~~~
הסיפור הופך לקיטשי במיוחד בזמן האחרון..=/
חג שמייח לכוווווולם XD
ועל תוכלו הרבה מצות..זה גורם לעצירות XDDD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת שמתה על חיוכו המושלם XD
