מחשבות של בינתיים

עוד כמה דקות ספורות, אתה תחליף קידומת והפער בינך לבין כל מי שנשאר מאחור- יתחיל.

אתה תראה דברים אחרת ממרום גילך, תוכל לומר לי ולכל מי שסביבך: "כשתגדלי -תביני.." וכל מיני משפטי חכמה.

אתה תחפש אותה, את אהבת חייך, בצורה אחרת, קצת שונה ממה שהיית מחפש לפני שינוי הקידומת. אתה תאהב אחרת, תחזר אחרת וגם לריב יהיה בצורה מתונה.

אתה תברר לעצמך דברים בצורה יותר בוגרת, כי לאנשים בגילך כבר אין זכות לחשוב פזיז, אימפולסיבי וכל מילה תזיזתית אחרת.

אתה תתחיל לחשוב על פנסיה ועל כל מיני גמולים, כי זה אוטוטו מגיע וצריך להיות כבר מוכנים.

(יש מקל סבא ב10 ש"ח בנחלת בנימין, אומרים שהוא במבצע לכבוד החגים)

אתה תשתנה. כי ככה זה כשמשנים קידומת, הקידומת עושה אותך ואתה כבר לא תשלוט בזה.

אתה תלך להרצאות של בני גילך ואני אהיה מידי קטנה להם. וכמובן, גם לא מבינה.

תקבל הנחות על גילך המופלג, המרפאות ישלחו לך מכתבי בדיקות לפי נתוני גילך.

ואז תשתנה לי. כמובן. ואני לא אכיר אותך.  

קמט פה, קמט שם. רק העיניים הכחולות שלך יזכירו דברים טובים. הם שייכים לעבר עכשיו ומהיום יש חיים אחרים.

אתה תמצא לך איזה חוג חברים שיושבים לשיח חשוב בנושא הנוער הדתי. כי כבר ממרום הגיל, ניתן להיות ביקורתי.

אתה תרצה לכתוב עוד ספר אחד לפני שתמות, אתה תתחיל עכשיו כדי להספיק להיכנס למצעד התרבות.

אתה תהיה מרוחק כי תסכם את חייך. מה הספקת, מה נשאר. ואני אהיה סתם מטרד של עבר.

יתחילו לך כאבים בגב, בשיניים, ובכל מיני מקומות מוזרים. אתה תתחיל לקחת ויטמינים כדי למנוע כל מיני בריחות וסיבוכים.

יהיה לך מילון משלך שיכלול מילים שרק אתה תבין: "תותבות", "דיור מוגן" ושאר מילים של קידומות משתנות.

וכמו הקידומת- גם אתה תשתנה, כי ככה זה. אתה תתרחק- כי זה מה שהגיל עושה.

ואולי לא.

אתה עם אותם שמחות מלפני כמה דקות. ואם אני אתקשר עכשיו, אתה תגיד לי שלום בדיוק באותה צורה, שאמרת לי לפני שנה.

מי אמר שאנשים משנים טון בכל תקופה.. (?!)

הרצונות שלך לא השתנו, אתה עדיין מחפש אותה, את האישה המדהימה שלך. הרי כולם מחפשים אהבה, בכל גיל ובאותה צורה.

ואתה עדיין אוהב את אותם בילויים, את אותו השקט, את אותו הרעש וגם אותו סוג חברים.

אתה עם אותם פחדים וחששות, אותם דאגות, אותה עצבות. אתה יודע מה אתה שווה גם עכשיו וגם אתמול.

ואתה עדיין יפה, עם אותן עיניים שובות שנשארו באותו מקום עם אותן תווי פנים מושלמות משלשום.

אתה חי עם אותם אנשים. עובד באותו המקום. קונה את אותם הבגדים שקנית גם לפני שינוי המספרים.

אתה מחפש את אותם הדברים. מתאמץ לאותן מטרות.

אתה אותו בן אדם עם רזומה של כמה ספרות.

לא השתנית. לא נהיית אחר. אולי קצת מיקדת דברים, חידדת חושים וסיננת שאריות קטנות של עובש..

עם אותם מבטים. אותן דמעות ואותו החיוך עם המון משמעות.

לא השתנית. אוצר יקר. אתה אותו הנכס בשינוי של מספר.

ואני?

אני אוהבת אותך, צריכה לך ודואגת לך בדיוק כמו לפני.

אני עם אותם רצונות, ילד יומולדת.  עם אותם בלבולים.

אותו כאב, אותה עצבות. אותה שמחה, אותה חיות.

אני אותו בן אדם, עם אותם חברים.

אני מדברת אותם שטויות ועושה, כמו תמיד, את הדברים הלא נכונים.

אני אוהבת את אותם נופים, את אותן סעודות שבת, את אותם האנשים ואת אותו אזור מגורים.

אני אותו החרא. רק עם מטפחת קטנה.

יש לי על הראש חתיכת בד שהיא לא רדאר הרחקה.

היא נוספה לי במהלך השנה. רק היא לא שינתה בי כלום, אני אותה בחורה.

אני אותה חברה עם מטפחת קטנה.

אתה אותו חבר, עם שינוי של ספרה.

אתה עדיין חשוב לי מאוד, שתדע.

יומולדת שמח, ילד יומולדת.

אני מאחלת לנו שנים של חברות טובה.