חברתי הטובה משכבר הימים התארסה לה תוך חודש ימים..
עם איזה גברבר חמוד ודוס..
שלמרות דוסיותו, אכן מכיר בקיומי ובקיומן של חברות ארוסתו..
מה שממש נחמד. והאמת לא ממש מובן מאליו..
יש לי אוסף בעלים של חברות ששומרים עיניים, שומרים שיחה..
בקיצור "שומרים הפקד.. כל היום וכל הלילה.."
אז נא להעריך את החומד..
החברה קבעה לי עובדה שאני אצלה בבית בשבת כלה,
שאני אצלה ביום של החתונה וגם בכמה ימים לפני כן..
(מקווה, תפילות, לילה אחרון בבית וכל הג'מעה..)
בקיצוק תכננה לי ת'חודש..
והאמת, עם כל כמה שאני מאושרת בשבילה, ויש אושר..
אין לי כח!!
כל חי ליוויתי כלות.
אני כבר עם פז"מ של... 10-20-30.. סתם.. המון כלות..
ואין לי כח לכל האולפניסטיות המתלהבת הזאת..
ויש התלהבות רוחנית, מתפלצנת אצל כלות..
די! להתבגר!
מי אמר שאם את מתחתנת, אני צריכה להעביר שבוע את חיי
למתכונת מחנה בני עקיבא בבית של השכן הדוס ולהמנע
מלישון עם מכנסיים
(ולישון עם כותונת... ולא מהסוג של הזוגות הנשואים, ממש לא)
ולצאת מהחדר בצורה צנועה, כי איזה אלף בחורים דוסים
שלא נמנים תחת שם המשפחה שלי, מסתובבים לה בבית,
כי בדיוק אמא שלה החליטה שלא מספיק ילד או שניים,
אלא צריך 9!
גוועלד!?
אני סתם מתלוננת, אני כולי אושר, באמת..
רק שעוד חברה נעלמת מחיי ו.. מתחתנת..
זה יקח שבוע, שבועיים.. ואשמע אותה בהתחלה אחת לחודש..
(אחרי שבתקופת הרווקות שלה דיברנו כל דקה חוץ מבשירותים)
אח"כ.. זה יהיה בשמחות.
כשהיא תהיה בהריון, אח"כ כשתלד..
אולי בדרך יהיו עוד הפתעות.. יומולדת, יום נישואין וכאלה..
חברים יקרים,
נסיים את הנושא הזה בברכת "רק בשמחות",
"בקרוב אצלכם",
"חן חן על השתתפותכם בשמחתנו"
"נשמח לראותכם בין אורחנו" וכו' וכו' וגו'.
יצא לי לבקר חייל פצוע, (שבע"ה, יהיה בסדר..)
בחיפה, בבית החולים.
כך שאני מצרפת לי עוד פז"מ אחד קטן לרזומה..
פז"מ האזעקות..
יש באמתחתי כבר כמה..
ואפילו כמה נפילות מורגשות קרוב למקום היותי.
אני חייבת לציין שאנחנו, תושבי המרכז והדרום,
ממש חיים בחו"ל בתקופה הזאת, סוג של סרט..
הם חיים שם בג'יפה גמורה.. אנחנו לא מבינים עד כמה..
אז מפה, לקוראי בלוגי אשר בצפון ואשר נפגשו בטעות,
או שמא בכוונה, באזעקה, קטיושה וכל החבר'ה,
איחולי שלום לכם,
אני אתכם..
לא יודעת מה עם השאר..