מחשבות של בינתיים

"חשבתם שפיצה מפיצריה יותר טובה..?!

אז חשבתם.."

אומר הפרסי מהפרסומת לפיצה ביתית..

חשבתם שאם העתקתי את עצמי לַשְכוּרָה, מן הראוי

שאעשה עם עצמי דברים מועילים, תפוקתיים, איכותיים,

לנפש ולגוף.

אז חשבתם..

את הקייטנה שׁהִתְחַפְּשָׁנְתִי בה בבית הוריי.

העתקתי ברמה כזו או אחרת, לַשְכוּרָה.

רק ללא מחשב זמין. וללא ארוחות מסודרות.

ללא שפע של כל טוב. וסדר וניקיון.

יש פה הגזמה, יקיריי.

אני מפחיתה מערכי ומההספק הרב

והגילויים הבלתי פוסקים שצברתי השבוע.

גיליתי שהשקע שליד מיטתי חשוף ולא יציב.

גיליתי גם שהמפה שעל השולחן בסלון, לא מקופלת סִימֵטְרִי.

השקיות שבמקרר עושות לא יפה בעין.

והארון עם כל הטוב האורגני, ריק.

עוד גיליתי שקנו וילון חדש לאמבטיה

(למה פרחוני עם צבעים זועקים, אני רוצה קצת שקט במִקְדָש..)

וקנו מתלה חדש לטואלט בשירותים

(רק ל3 גלילים, זה לא טוב.. הקודם היה של 6..)

ושהארון החדש שחברתי קנתה, תופס להן את כל החדר

ונראה כמו מַצֵבָה גדולה..

גיליתי גם שבזמן שלא הייתי, הייתה קייטנה בחדרי שלי.

(לא כי אמרו לי, פשוט שְרִידֵי הכוסות

והאוכל המטורף על הרצפה עדכנו אותי בעצמם..)

והכי חשוב, גיליתי איך נמלות מתנהלות.

גְדַלִים, קבוצות, מעשים, יכולות..

טוב, היו לי עוד מספר גילויים.

כמו שלדיסק של סקעת יש שירים טובים.

המילים נחמדות, המנגינות חלקן.

התמונות שבחוברת נראות כמו תמונות של חגיגת בר המצווה שלו.

אהה, רק בלי הטלית והתפילין.

ותהיתי לעצמי, הוא אומר שם תודה לאחת..

(לא זוכרת מי, ברור שהדיסק לא שלי..)

האם זה אומר שהוא לא הומו, ואם לא, אז הוא תפוס?

התלבטות אחרת היתה לי בקשר לדין דין.

הדיסק נאה, שיריו לא. רק חלקם..

אבל היא מודה שם לאיזה רב. היא חזרה בתשובה, או שזה סתם?

גיליתי שהכורסה בסלון נוחה בכל שעה. גם בלילה.

חוץ מהשלב בו אנשים נכנסים ונותנים לך נשיקה,

בידיעה שאת ישנה..

(אם הייתי ערה, הם לא היו מעיזים..)

עוד גיליתי שלא משנה כמה אני אשן,

תמיד אני אהיה עייפה בלי גבולות..

אז סדר היום היה כזה.

לקום בבוקר.

להסתכל מה כן אפשר לעשות.

לחשוב על אופַּצְיַת  הגשת עבודות לאקדמיה..

ומהר מאוד לקבור את האופציה הזאת..

(איך, למען ה', אני מזיזה את עצמי להתחיל לעשות?)

להסתכל במקרר ולגלות ששומדבר לא בא לי.

אחרי 10 דקות לחזור לשם שוב ולגלות את אותה המסקנה.

הדלקתי את הבוילר.. (זאת גם משימה)

חיכיתי שעה על המיטה, הכורסה..

היא נוחה בכל כיוון. גם כשהראש בזווית הפוכה.

שמתי לי סקעת, עשיתי מקלחת.

אחרי רבע שעה התחילו מים קרים.

אז התחלתי קופצת ומשפריצה שם נוזלים..

זה יצא דווקא מגניב, לפי הקצב..

אח"כ הותשתי. יותר מידי דברים ליום אחד.

הלכתי לנוח.

קמתי.

עברתי לסלון.

שוב נחתי.

חשבתי.

כן, הספקתי גם לחשוב בכל הטירוף הזה..

מידי פעם עניתי לשיחות חשובות.

אמא: "אז מה את עושה היום?"

אני: "הרבה דברים, אמא. אני עסוקה, נדבר אח"כ.."

התחלתי לבדוק אם צמחו לי חצ'קונים.

כמה שערות לבנות גדלו לי.

למה המראה לא נקיה,

ואם אני אעשה גרעפס, יהיה הבל על המראה?

מידי פעם בפעם שותפה נכנסה.

ישבה איתי מס' דקות. שוחחה.

והמשיכה לה במציאות משלה..

לקראת ערב, זזתי ממש.

הרמתי את עצמי מהיום הכבד שעברתי.

והלכתי מן השְכוּרָה.

יצאתי לכיוון המכון, יצרתי שרירים. וחזרתי לישון.

כך עברו להם הימים.

מידי פעם קפצתי לקפה עם חברה,

סרט גם היה שם, כתבתי עליו.

ארוחה מושחתת במסעדה.

דיונים פילוסופיים עם חברה.

זה בגדול מה שהיה,

אך שוקו ולחמניה הקייטנה הזאת לא סיפקה.

השיעמום העביר אותי על דעתי,

וכבר בחמישי מצאתי את עצמי חוזרת לבית אמי.

ומה בשבוע הבא?

כל זאת נדע בפרק הבא..

החלטתי לפנק את עצמי במתנה שווה,

לקראת השנה החדשה.

בחור מסוקס עם נתונים מרשימים.

לחצו, התריעו, ביקשו, התחננו.

בסוף הסכמתי לאקראי מהמאגר.

הודעתי למתווך, הזוכה המאושר.

חיכיתי ימים ספורים

(לא ממש חיכיתי, הייתי "עסוקה" בדברים אחרים..)

כך עברו להם "יום ועוד יומיים.."

ואין בחור ואין מתנה.

בשבת חשבתי על דברים בחיי. וגם על הגברים ששם.

תהיתי אם מוסרי לצאת עם זכרכר נחמד,

בשעה שליבי על אחר..

המסקנה היתה שאחד זה מספיק, לא יותר.

החלטתי מוצ"ש לעשות מעשה.

התקשרתי למתווך להודיע שעד פרוץ השנה החדשה,

אני מקפיאה ת'מאגר וגם את הזכר.

עד להודעה חדשה.

הוא נזכר לאמר שבכלל שכח להתקשר אליו.

ושעכשיו הוא עושה זאת וחבל, תני צ'אנס.

הסברתי שליבי אינו תומך בזאת.

ואולי מזל שהזכר לא יודע מזאת.

וכך, נותרתי רווקה שוב. אבל הפעם מבחירה.

אני צריכה לעשות חושבים קלים במהרה.

ולעשות החלטות חשובות,

אז ברשותכם, אני נגשת.

אולי בסוף גם אעדכן..