מחשבות של בינתיים

אף פעם לא הבנתי איך בחורה דוסית תמימה,

נהיית סוג של זונה אחרי החתונה.

פתאום היא משנה את הניסיון התעסוקתי שלה.

עד היום הייתה מחשבת זמני תפילות,

עכשיו היא מתמקדת כל כולה במחזור שלה, בימים שאחרי.

פותחת יומן, עושה חישובים,

מתי מותרת, מתי טמאה, מחשבת לו"ז של סקס כל שניה..

וגם הולכת למקווה, נותנת לאחרים לחטט בה. בגוף.

עד עכשיו היא שמרה על עצמה מכל משמר.

שלושת רבעי בשרווולים, גרביים בשורש המכוערות.

חצאיות שמטאטות את כל הג'יפה ברחוב.

וחס וחלילה שלא יראו איזה מחשוף.

חזיות מרופדות שבטעות לא יראו את זרקוריה on&off

אלף שכבות שלא יראו את חיטוביה..

ובאופנה היא השתדלה כמה שיותר לפגר,

כדי לא למשוך תשומת לב מאיזה דוס ובטעות לגרום לו להרהר.

את השיער שלה היתה אוספת היטב,

שרחמנא ליצלן לא יהיה מפוזר.

עכשיו המלתחה שלה משנה צורה,

מדוסית תמימה הפכה ל..זונה.

החזיות השמרניות הפכו לתחרות,

חגורות הבטן לחוטיני דקות,

חולצות בנ"ע ששימשו כנמנמות,

שודרגו לכותנות שלא מסתירות.

פתאום היא מכירה כמו פרחה אמיתית,

את כל צבעי הפנים הכי יוקרתיים.

הכי צבעונית.

עד היום הדוסית לא אהבה תכשיטים, זהב וכסף.

בסה"כ, היא בחורה פשוטה.

פתאום תכשיטים מכסים כל איבר בגופה,

על כל אחד ואחד אפשר לעשות קופה..

פתאום היא לא זמינה בלילות,

היא "עסוקה".

ובבוקר, לכל מקום היא מגיעה הכי סחוטה.

עד היום אפילו לים היתה מכסה את עצמה במלא סמרטוטים.

אפילו שנפרד. אפילו שהיא לבד.

פתאום הגוף שלה הוא חוף של מציצים.

נחלת הכלל, נחלה של גברים.

עד היום היא לא דיברה עם בנים מתוך צניעות,

פתאום היא חיה עם אחד כזה בלי בושות.

בחיים לא נגעה בגבר, בחיים לא התפשטה לידו.

פתאום היא לא רק נוגעת, אלא גם ערומה לידו..

ובשבועיים שאסור לה, היא לא יכולה.

כל היום היא רק בוכה.

כמעט שמפשלת, כמעט שנופלת.

לפעמים קורה שרק מחבקת.

עד היום היא אפילו לא חשבה על זה.

פתאום כשזה קורה, היא לא יכולה בלי זה..

אחרי כמה חודשים, משריצה  "קצת" ילדים.

פתאום את שומעת אותה מגלה סטיות כלפי הקטינים.

"רוצה ציצי, מתוק, בגלל זה אתה בוכה?"

אם יש לך גחמות, שתפי בגילך, לא קטנים ממך.. זוועה.

"מי רוצה ציצי, מי, מי רוצה למצוץ, מי?"

אני אגלה לך מי, סוטה קטנה, כל גבר רוצה.. רק תגידי.

פתאום שתן ,צואה, חזה ומציצה נהפכים להיות מילים שבשגרה..

מתחילה להתפשט בכל מיני אירועים.

שולפת ציצי. נותנת "חלב"

עד היום לא נתנה בכלל, מה את נותנת עכשיו?

ואני חשבתי שאני לא בסדר,

שהדוסיות שבי פגומה..

עד שמתברר שכל דוסית היא בעצם.. זונה.

עוד דבר שאף פעם לא הבנתי.

הפרסומות בטלוויזיה לallways ultra ואביזריהן הנלווים.

איך שאת שמה את הטמפון או התחבושת,

את נהיית יותר שפנפנה מהשפן של דורסל.

פתאום את רוכבת על סוסים, מקפצת על גבעות,

נוסעת על רולר בסופר, עושה קניות.

והכל בלבן. שיהיה ברור שאת במחזור.

כי כשאני לא במחזור, אני כ"כ חלשה..

גם כשאני במחזור זה ככה.

רק כשאני שמה את הטמפון המיוחל,

אני כולי נכנסת לסוג של high

אני רצה, מטפסת, רוקדת בלי סוף, מחוללת.

אז אחרי שראיתי אחת מהפרסומות,

נכנסתי לסופר, קניתי חבילות.

וניסיתי.

אך איזה פלא? פרסומות..

הכל קורה רק שם. רק בחלומות..

שבוע טוב , יקירים.

מקווה לשמוע דברים משמחים.