מחשבות של בינתיים

שתי שותפות שלי נטשו בבת אחת את השכורה. כמה קשה עליי העזיבה. האווירה עכשיו כ"כ שונה.

ולא, זה לא רלוונטי, אין צורך בשותפה. ולמה החלטתם שכל דתיה שוכרת בבירה?!

המגפיים הזנותיות ממש ממש נוחות. מסקנה: נוח להיות זונה (?!)

רציתי לתלות מודעה בזאת המילה:

דרושות בדחיפות, זוג שפתיים איכותיות. (גבריות) לערב הסילבסטריה.

אך לא הספקתי, כפי שאתם מבינים ובאותו חצות, שוחחתי עם חבר-ה.

היו הצעות לצרפתית איכותית לערב המיוחד.

חרדי קטין מהמכון כושר, חבר גברברי קטין מתקופת בני עקיבא,

חבר ללא כיפה מהלימודים של חברה

ומלאנתה חברות שלי שהסכימו להיות ברירת המחדל.

בסוף כשהלכתי לישון התנשקתי עם הבובת כרית שעל מיטתי. כמה עצוב.

אז נכון שזה היה נשמע שאני בודדה וגלמודה, אך אל תאוצו לחוס עלי.

סליחה שהצהרתי, אני עוד אחזור למגרה. תפסיקו להפציץ אותי, נגמרה המלחמה!

ומי שלא הבין, יש זכרכר חדש בחיי. בינתיים הוא עוד חסוי. הפעם הוא יודע, בניגוד לבני.

שמעתי על זוג ידידים. הלכו ביחד לשיעור של הרב בני לאו. בעיר המלכים.

בסוף השיעור, הבחור ביקש מהרב להגיד מספר מילים, הרב ביקש שלא, הבחור התעקש.

הרב אמר שלצדקה אפשר לתלות מודעה. הבחור ביקש דקה ולא צדקה. הקהל השתהה.

הוא אמר לה: "לאה יקרה, אני רוצה אותך איתי לאישה" והלך.

באוטו, היה שקט ואז היא התחילה מברכת אותו:

"אתה מפגר, אתה דפוק, איזה אומץ, אתה ממש מטומטם."

הוא ענה לה: "נכון ובגלל זה את איתי.".

הוא כבר חשב שנפל עליו כל העולם.

ואז היא אמרה: "נכון, שניה, אני מתקשרת לאמא ואבא לבשר ת'בשורה.."

הזאטוט הקטן מתלהב ממילה חדשה שלמד: "בסדר"

בפיזיותרפיה מפרקים לי ת'צורה. אבל הכי איכותי שיש שם נוף יפה. חבורה.

את שבת שעברה העברתי עם פמיניסטית ללא כיפה. את החתונה שלה ערכה רַבָּה.

כל השבת היא התלהמה על כך שאנחנו מדברים גם כשאנחנו רק נשים בזכר ולא בנקבה.

לכולם הוא אמר שהיא יפה, שהוא נהנה. גם למי ששידכה.

רק אותה הוא זרק בהודעת טקסט קצרה: "לא בא לי בטוב, סליחה."

במקום להצר ולחזור למידותיי הקודמות, אני מפשלת. מידותיי מתרחבות.

למרות חוסר הזמן, אני מכריחה עצמי לעדכן, אהובים יקרים, מקווה שזה בסדר שכך. ושאתם בטוב ונהנים.