מחשבות של בינתיים

לתת עצות זה מלחיץ, אמר לי הזרבוב. אני תמיד חושש לייעץ ושמישהו בצד השני יקשיב לזאת.

ומה יהא אם אייעץ לא נכון, או שאומר דבר מה בלא שיקול דעת..

היא יעצה לי לחיות ללא תסכולים, להנות מזה. לחיות ת'חיים ו..וואלה..

שברתי שמירה. כן, כן. וזה בכלל בכלל לא היה נורא.

גרגרמל לא בא לבקר. והזיפים שלו.. אוח.. אין מה לדבר.

היא ראתה בחור עובר ליד ביתה יום יום. היא תיארה לי אותו, רצתה להכיר אותו,

יעצתי לה לעשות בנידון. אך התביישה.

יום בהיר, ראיתי את החתיך השחום השרירי והמסוקס וניגשתי לשאול לפניותו. טבעת העידה שאינו.

מאז.. צברה אומץ.

היא נסעה להצגה. באוטובוס. הוא, היה נוסע תמים. היא צדה את עינה בו. וכשירד, ירדה עימו.

הוא זז לשוק, ערך קניות. היא "קמה לה וסובבה בעיר, בשווקים וברחובות.."

היא ניגשה אליו ושאלה אותו "אני יכולה להכיר אותך?" והוא: "זה מה שאת עושה עכשיו. נעים מאוד,~ניר~"

ומאז הם יוצאים.. אוח.. איזה ביצים!!

טיפשה שכמותי. ייעצו לי לחיות ללא תסכול, יעצתי לחברתי לעשות זאת גם.

היא דוסית לא קטנה. הוא ילד ת"א. הוא חתיך עולם. היא מפנטזת עליו שנה.

הוא הציע לה סרט. פעם ראשונה סירבה. כעסתי עליה. כמה טיפשה.

הוא הציע לה שוב, בתור ידיד. הפעם היא נענתה.

יום למחרת היא אמרה לו בדיוק מה היא מרגישה.

מאז הם יוצאים חזק. הוא חילוני גמור והיא ממש דתיה.

חבר מהלימודים מתקשר אליי כל יום להשמיע לי את "תודה לך ליפה שלי, לנסיכה שלי, למהממת.."

אבל הוא מאוהב קשות במישהי אחרת. זה אומר שאני ממש לא יפה, ז"א ממש מכוערת?!

עשיתי שבת עם חבורת תימנים.. שואה! לא ממליצה! לפחות היה נוף טוב מהחלון..

ולפחות לא הייתי צריכה לבשל אחרי תקופה ארוכה..

אני חולה. עם חום. גרון. אוזניים. ריאות. מרותקת למיטה כבר יותר מכמה יממות.

חברותיי דואגות ומפנקות. הגברים בחיי עושים זאת טלפונית יפה מאוד.

ואתם תייעצו לי לישון ולצבור כוחות..