אני כבר יודעת איך זה יהיה ואני כבר אוהבת אותך.
נישאר ערים בשעות לא שעות, נצא לדייטים, סרט, ארוחה, או סתם שיחה טובה ואתה תגיד לי שאתה אוהב אותי ואני אגיד לך שאני אוהבת אותך.
אתה קורא אותי אמיתי ואני יודעת אותך, כמו שאתה לא יודע את עצמך ויהיו רגעים של שתיקה מבינה.
ההבנה שלנו אחד את השני היא עצומה. נסתכל אחד על השני ורק נאהב יותר.
בלילה, כשתישן, אני אעיר אותך בנשיקות ואזמין אותך לרקוד איתי לאור נרות.
אני אקום בבוקר, אראה אותך, אדביק אותך באלף נשיקות. אשאיר את הדלת פתוחה בשירותים, שלא אפספס דקה ממך, ואתה עוד תחשוב שזה מקסים אותך.
אני אשאיר לך על הגז פנקייקס ופתק מפניק ואוהב, אצא לעבודה וכל היום אני אקבל ממך פרחים, מתנות, הודעות ושירה.
בערב אני אחזור, מתה לך, אתה תחכה לי בשחור מסוקס מבושם, תיקח אותי למרפסת ותאהב אותי שם. בסופי שבוע ניסע לחוף, נסתכל אחד על השני, על הגלים והנוף. ונאהב, רק נאהב. אני ארגיש אותך ואתה תרגיש אותי, הכי חזק, הכי קרוב, הכי אמיתי.
אני אכין לך ארוחות חמות, טריות, בריאות שתהנה מכל רגע ואני אלביש אותך בבגדים הכי יפים ואתה רק תקלף אותי הכי נעים ונעשה אהבה טובה, נתפנק, נפנק וזה יהיה כיף, הכי כיף.
ואחרי כמה חודשים, אתה תתחיל לפצח גרעינים מול המסך ותפתח לך כרס משלך, כרס של גברים בוהים ואני אתנפח לי כמו אישה סוטה, שידעו שדפקת אותי והצליח לך.
ושלא רק אתה תעבור בתוכי, אלא כל הילדים שלך.
ובבוקר, כשאקום לידך, אני כבר לא אספיק להדביק לך אהבה, אני ארוץ להקיא אותה באסלה.
ואני אהיה כבדה מיום ליום ורק אגיד לך מה בא לי היום. בהתחלה תרוץ גם בשתיים בלילה לקנות לי גלידה וניל, סברס מלון ואח"כ כבר פשוט לא תשים עלי ותלך לישון.
ואני אגדל וגם החזה שלי יגדל וזה לא יזיז לך וכבר יהיה לך נמאס מהילד בכלל.
והשיחות כבר לא יהיו כמו פעם, אני אבקש את השלט לערוץ השני ואתה תתעקש להישאר בספורט.
וככה ננהל לנו שיחות חולין מאוהבות. אני אתחנן לסקס ואתה תתחנן שאוריד שערות.
ובלידה, אני אקלל אותך ואת כל הדורות שגרמו לקיומך ואני אצטער שהתחתנתי איתך, כי כואב לי ואתה אוכל מולי עכשיו לאפה עם כבשה.
ואנחנו רק נתדרדר.
כי מפה אתה לא תקום לילד יותר ואני אצרח עליך שאני לא אוותר ושאני עושה הכל בבית ואתה לא עוזר. ואז גם תתחיל להיעלם בלילות, משחקי כדורגל, חברים, חברות ואני אגלה שאיזה בולמית אחת הסכימה להתנסות איתך, כי יש לך ניסיון ופתאום הויזה שלנו תהיה רשומה באיזה מלון.
ואני אלך איתך לייעוץ זוגי, כי אני אחשוב שיש מה לתקן ואתה תבוא איתי רק בשביל להראות לי שאתה איתי, אתה מבין ואתה מנסה.
והשנים יעברו והילדים ילמדו. בתלמוד תורה הם ילמדו ללקק אותיות, כי ככה מחבבים היום תורה על תינוקות.
מאז הם ידעו רק ללקק, את התורה הם ישכחו,
אחד יהיה הומו, אחד יהיה שוטר, אחת תגשים את כל החלומות שלא הגשמתי- תעשה את גבסו התורן ואת סקעת הזמני, כמובן.
תגלח את הראש ותחפש את עצמה בהודו, אפריקה ותישאר באיזה אי עם איזה תאילנדי איזורי והקטן אם אפשר, יודיע בסוף שהוא נוצרי וינסה לאסלם אותנו גם.
אנחנו נרגיש כישלון בחינוך, בהורות, בזוגיות, בגשמיות, ברוחניות וכבר לא נדבר על זה כי זה לא יהיה קשור לשַלַטים.
ואנחנו נישאר ככה, כל החיים לפחות, עד שתמות לפניי, הלוואי. ואז אני אתחיל לחיות.
אבל אני אוהבת אותך, יקר שלי. ואני כבר יודעת מה יקרה. ובכל זאת, מהמם שלי, אני בכל זאת רוצה את זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
יַלִי