מחשבות של בינתיים

חיפשתי. היו תקופות שאיבדתי עצמי ליותר מרגע. חוששת מהאמת.

מסתכלת על עצמי במראה ובטוחה שאני הוזה.

רציתי הודו, חיפשתי סיני. חשבתי שמרחק יפתור את כל מה שעבר עלי.

הנחתי שזה ענין של זמן עד שהכל יחלוף. שזו אפיזודה חולפת שכזאת.

התקופה האחרונה השאירה הארות. נותרתי עם סימנים של המון מחשבות.

ניסיתי לברוח מעצמי, התחבאתי מהאמת שלי.

אני לא דתיה גאה. כבר לא. אני כבר לא גאה להיות אדם עם נטיות ישרות.

יש לי נטיות. אני חובבת בנות. אני גאה הערב לצעוד.

לצעוד ברחבי הארץ. תל אביב וירושלים וללקק בנות. ללכת בפרהסיא בחוטיני דק, תחרה צפופה.

אני גאה להגיע לקהילה הכי אמיתית במדינה הזאת. לקהילת שבע הצבעים של ההומואים והלסביות.

הרבה זמן לי לקח לי האומץ לאמר זאת:

אני גאה לצאת מהארון!

גאה!

ואם אני אהיה זונה, אני אהיה הרבה יותר גאה.

אני מתביישת.

במה שאני. למה שאני שייכת.

מתביישת להיות מציבור הכתומים. מתביישת שיש לי בחֵברה זוגות חרדים.

מתביישת להיות קרויה על שם מהתנ"ך.

מתביישת שיש לי קשר לתורה. מתביישת להיות בחורה דתיה.

אני מתביישת שרציתי עד עכשיו בחור ישיבה. מתביישת לצאת עם חצאית.

ובושה אינה מנת חלקי.

הטומאה הציפה את רחובות הקודש. ולא בגלל יוצאי ארון הצבעים.

יוצאי ארון התורה טימאו את הקודש. בגאווה שלהם.

הם כפרו בעיקר. הם חיללו את העם. הם ביזו. הם השפילו. אפילו את עצמם.

תחנת אוטובוס. מרכז הבירה. תיק כבד מונח על הרצפה.

אבנים, חוטי חשמל ופתק "גאים, ראו אוזהרתם! פעם הבאה זה יהיה אמיתי"

כמה היינו רוצים שיבינו אותנו, שיקבלו אותנו, גם כשאנחנו לא מושלמים.

אמא, אבא, משפחה, חברים, מורים..

כל יום יש לי שיחה עם אבא. טאטע.

אני מבקשת שיבין אותי. מהמקום שלי. ומהמקום הזה שיחזק אותי

"ריבונו של עולם... אותך אדרוש... אבקש, שתחתור...  דרך כל העולמות,

עד ההשתלשלות שלי במקום שאני עומד, כפי אשר נגלה לך, יודע תעלומות,

ובדרך ונתיב הזה תאיר עלי אורך, להחזירני בתשובה שלמה לפניך באמת..."

(תפילה לאחר התיקון הכללי)

וכמה הבנה יש לו לאבא. כמה הבנה.

"במקום שקשה לאדם שם הניסיון"

אנו טוענים לפתיחות, אבל בעצם אנחנו מאוד סגורים.

דורשים הבנה מאחרים, אבל לא מצליחים להבין את האחר.

טוענים שהם גאים ואנחנו מדברים איתם מלמעלה. לא מהמקום שלהם. לא מהבנה.

ואז אנחנו יוצרים, דווקא, מרד, שנאה. ושוב איבדנו את המטרה האמיתית.

גם אם קשה לי עם נטיות שונות.

לימדו אותי שצריך לקבל אדם באשר הוא. ומאי תורתי?

על רגל אחת היא "ואהבת לרעך כמוך.." וקדמה לה- דרך ארץ.

"דברי חכמים בנחת נשמעים"

אני גאה לצעוד הערב במצעד הגאווה הצבעוני.

ואתבייש לראות את המצעד הגאווה ה"דתי".

* וזה למרות שאני בכלל  אוהבת רק גברים.. מאוד.