The Girl Next Door

עוד 3 ימים..מגיע היום שחיכיתי לו מהיום הראשון שנהייתי חברה של דין..

היום שבו אני ודין היינו אמורים להיות הכי מאושרים שיש..היום שבו היינו אמורים להיות שנה שלמה יחד..

שנה כל כך מושלמת..כל כך מלאה באהבה..אני מארגנת הכל..כאילו אנחנו עוד יחד..הכל מאורגן, כדי שהוא ישמח,ויהיה מאושר..אבל הפעם אני לא חושבת שזה כל כך ישנה לו..

בהתחלה חשבתי שנלך לאכול יחד..ואז חשבתי שסתם נטייל על החוף..ואז החלטתי החלטה סופית..הכי פשוטה שיש..ואני לא רוצה לכתוב אותה פה..כי אולי הוא קורא פה.. אבל אני חושבת שזה יהיה הכי מדהים..והכי כנה שיש..

ואם זה יהיה היום האחרון שלנו ביחד..לפחות שאני יידע, שגמרנו את זה פשוט וטוב..

ביום שישי, תיגמר המתיחות..

-

בזמן האחרון אני מסיקה עם עצמי קצת מסקנות..לגבי הכל..

חברות..ידידים..משפחה..אני...

חברות ממזמן הבנתי שיש לי במספר מאוד מצומצם, ידידים יש הרבה,אבל ידידים קרובים?מעט מאוד..

לפני כמה ימים ישבתי עם ההורים שלי, ושמתי כמה קלפים על השולחן..בקשר לזה שנמאס לי, שמחליטים עליי, שלא סומכים עליי, פשוט המילים זרמו ויצא בדיוק מה שרציתי להגיד,הם הסכימו איתי על הרבה דברים והבטיחו להיות הרבה יותר פתוחים איתי, ולשחרר אותי כמה שהם יכולים.. בנושאים מסויימים הם עדיין דבוקים...אבל החלטתי עם עצמי, שאני כבר לא ילדה..ואם ככה הם חושבים, מבחינתי את הדברים האלה אני יעשה בלי לשאול אותם..כי אני באמת כבר לא ילדה, אני אחראית למעשים שלי..ואני יודעת מה טוב לי.. וזהו..מעכשיו, מה שאני רוצה, אני עושה..בלי לדפוק חשבון לאף אחד.. לא להורים,לא לחברים ולא לאף אחד.

אני מתחילה להרגיש שונה..מרגישה שהדברים כבר לא נראים כמו שהם ניראו פעם..

כבר הפסקתי לבכות מדברים מסויימים שהוא עושה..לא בגלל שאני לא אוהבת או שלא איכפת לי..כן איכפת לי..אבל לא יודעת..התיאוריה שלי ממש השתנתה..כאילו בתכלס אם הוא יחליט להיות עם מישהי גם אם הוא איתי וגם אם לא- כנראה שהוא לא אוהב אותי, ואת זה עדיף לדעת מתישהו..

ואני יודעת שהוא אוהב אותי..גם אם הוא לא מראה כרגע.

ואפילו שאנחנו לא יחד.. אני עדיין מרגישה מחויבת..ואני יודעת שגם הוא..חבל שדווקא עכשיו אני סומכת עליו, אבל עדיף מאוחר מאף פעם לא..

הפוסט הזה ארוך..

אבל רציתי קצת לפרוק..

אני אוהבת אותך דין.

יותר מכל דבר אחר בעולם.

ולא משנה מה יגידו, אני יודעת שנועדנו אחד לשני.