אתמול, אחרי הפגישה איתו, הייתי גמורה..מבואסת כל כך..לא הפסקתי לבכות..
קיבלתי טלפון..מידיד טוב שלי,שעד אתמול לא הערכתי כמו שצריך.
דיברנו משהו כמו שעתיים וחצי בטלפון..ואני אגיע לנקודה העיקרית, שבה הוא פשוט גרם לי להבין כמה שקשר בלי אמון לא שווה כלום..כל כך הזדהתי עם כל מילה שהוא אמר.
שברגע שיש אמון בין שתי הצדדים, כמו שיש לדוגמא בינו לבין חברה שלו,הכל הופך להיות מושלם.. יש בינהם חוקי ברזל, וכל אחד יכול לעשות מה שהוא אוהב,כמה שהוא רוצה,ואיך שהוא רוצה..הם סומכים כל כך אחד על השני...עצוב לראות מצד אחד,כי אני פיספסתי את זה..אבל כיף לראות שיש למישהו שאני מאוד אוהבת קשר כל כך טוב.
והלוואי..באמת הלוואי שיכלתי להחזיר את הגלגל אחורה..שהיינו ככה סומכים אחד על השני..כל אחד עם החברים שלו..כל אחד עם הידידים שלו..ושכל אחד יודע לעצמו שהחבר/ה מעל הכל..
באמת..אם יש קשר שהייתי רוצה, זה קשר כזה..אחרי שלמדנו מכל הטעויות..ועשינו כל כך הרבה..מתחילים לתקן..מתחילים לבנות משהו חדש,מאפס..משהו אמיתי..בלי שקרים..בלי צביעות..בלי הסתרות..כל אחד והדברים שהוא לא העיז לומר,לעשות..
אולי מאוחר מידי..אולי לא..אני לא יודעת,זה גם לא משנה כרגע..כי הוא החליט.
תלמדו מהטעויות שלכם..אל תסתמכו על זה שתמיד יהיה טוב..כי הנה, לא..אנשים נשברים..
ואני יכולה לשים את כל המשפחה שלי,את כל החברים שלי,את הכל, שאין משהו בעולם הזה שאני אוהבת או רוצה יותר מדין..והוא יודע את זה..ואין משהו שאני רוצה יותר משנחזור להיות הזוג המדהים,שכולםםםם מקנאים בו,הזוג הזה שעובר הכל יחד..רק שהפעם, שנסמוך אחד על השני..שיהיה אמון..בהכללל..כי ככה זה צריך להיות.
אני אוהבת אותך..אתה הלב שלי.
כל כך נכון..