איך זה הגיוני שכל כך מהר הוא יכול להתקדם?
שכל כך מהר הוא יכול לשכוח משהו שנגמר אחרי שנה..?
איך הוא יכול כל כך מהר להסתכל על בנות אחרות?
איך הוא יכול כל כך מהר לבוא ולדבר איתי על זה?
איך הוא בכלל יכול לצחוק עליי עכשיו על זה שאני לא בטוחה שהוא אוהב אותי?
למה נראה לו שהוא יכול לקרוא לי ילדה קטנה, אם אני בכלל לא כזאת?
למה נראה לו שהוא יכול לקרוא לי ילדה קטנה,כשהוא מתחמק מהעבודה שהוא כזה?
למה גם שאנחנו לא חברים הוא מנסה לגרום לי לקנא?
למה גם שאנחנו לא חברים הוא ממשיך עם אותה הילדה שפוגעת בי?
למה אני לא מסוגלת להמשיך בחיים?
למה אני ממשיכה להתקשר אליו?
למה אני ממשיכה לסבול את הדיבור שלו?
למה אני ממשיכה לסבול את הניתוקים שלו?
למה אני ממשיכה לסבול את הקללות שלו?
למה אני בכלל ממשיכה להקשיב לו?
ולמה הוא עדיין מעניין אותי, אם זה לא עובד ההיפך?
וכמה זמן לעזאזל כל הדבר הזה יימשך?????
אני רוצה לחיות.
אני באמת רוצה לחיות את החיים שלי כמו שצריך.
אני רוצה להראות למישהו שהתבגרתי,שלמדתי..שהתקדמתי..
לא רוצה להישאר הילדה הקטנה והסתומה הזאת,שלא מבינה כלום חוץ מדברים שיטחיים.
לא רוצה.
יאללה כבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mrs.potato