תגידי לו את האמת, שאת לא מתכוונת..
אל תתני לו להרגיש קרוב, כשאת עצמך רק מתרחקת.
תגידי את מה שבלב, בלי להסס לחשוב אחרת..
תגידי לו שזה נגמר, שיש לך מטרה אחרת.
תגידי לו מה שעובר בך, רק אל תתני לו פתח..
לפתח עלייך ציפיות, לשבת ולחיות בגללך במתח.
תגידי כמה הוא עושה לך טוב, אבל למרות הכל הוא לא קרוב.
תגידי לו שזה משחק, שהגיע הזמן שלו ללכת.
תגידי לו שיש דברים, שהולכים בדרך מסויימת..
אל תראי לו את עצמך, כשהוא הולך ואת צוחקת..
את רואה בו את הדמעות, את נותנת לו לכאוב, לבכות..
תגידי לו; זאת מציאות, ואין פה שום סיבה אחרת.
אולי הוא ירגיש שנאה, אולי הוא גם יבחר אחרת,
אולי בסוף הדרך את, תהי זאת שרודפת.
רק אל תתני לו לאבד, את כל מה שאסף ואותך כיבד.
רק אל תתני לו להישאר, בודד בתוך ים שלם.
תגידי לו שיש חיים, אחרי כל אהבה שנגמרת.
תגידי לו שאת סתם מוציאה מילים, שאת אפילו לא חושבת.
למרות שאהבה כנה, תמיד קיים גם יצר רע.
תגידי לו שזה עצוב, שכל הכיף כבר לא ישוב.
אולי הוא לא יקשיב ויצעק, אולי לא ייבקר יותר.
אולי הוא אפילו סתם ידבוק בך, ואולי אפילו יוותר.
רק אל תתני לו סתם תחושה, אל תשקרי ותהי רעה.
פשוט תגידי שמבחינתך עבר, שאף פעם לא היית עיוורת.
כמה שזה יכאב, זאת הדרך האחרת. זה עדיף מאשר לראות
אותך בוגדת מתעלמת.. תגידי שהוא עדיין בלב, למרות שזה בפנים כואב.
לעזוב ולארוז, עדיף על פני להישאר, לכאוב.
תגידי לו את המילה, שהוא ייחל לה כמו בסרט. תעטפי אותו בכנות
אל תשקרי ותשברי ת'ילד. הוא נפגע כבר אז מאהבה, את תופסת אותו באותה חולשה.
רק תגידי לו שזאת טעות, שעשית ואת כבר מצטערת.
הנה הגיע הלילה, את באמת עוזבת, לא נשארת.
תגידי שאין לך סיבה, לכתוב לו את הסרט.
"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
