הכתיבה משחררת

מרסד בנד - תגידי לי את

"נשמח , ונצרח , היום. תגידי את שנרגעת. את יודעת שאהבתי אותך. תגידי לי כך. תגידי אחח. בוא אלי , תגידי לי בוא אלי . תגידי לי את , עד מתי תגידי לי את , עד מתי תגידי לי את , עד מתי תגידי לי אה את... תגידי נשכב , תגידי לי אההה , רד אלי , תגידי לי מעליי תגידי לי עוד , אויי תגידי לי עוד זה טוב מאד , תגידי לי , זה רטוב

תגידי לי אח. קח אותי כך, רק תקח תגידי תכנס , תגידי נתעלס בוא אלי , תגידי לי בוא אלי תגידי לי את , עד מתי לעמוד בתור הדרך חסומה אלייך תגידי לי את , עד מתי לעמוד בקור העצב נעכס בי כבר תגידי לי את , עד מתי"

השיר מתאר את מה שעובר לי בראש.

 אני מרגישה כל מילה עוברת בי כשאני חושבת עליך, זה כבר לא עלינו, זה עליך. כי לאור כל מה שקרה הפכנו לחלקים נפרדים. כמה שזה נוח להיות עם בן אדם, להיות בזוג, למרות המריבות והשגעונות אני מרגישה שזה משהו שעומד במקום, זה התקבע. אולי בגלל זה קשה לי להיות במערכת יחסים שבה אני אוהבת יותר מהאדם השני, כי אז היחסים רופפים, לא בטוחים, באותה מידה שאני יכולה לעצור את זה, גם הם. אני חושבת שאת רוצה לאהוב אותי בתנאים שלך וזה בסדר, אבל לא בשביל להיות איתי. אני חושבת שמה שאתגר אותי הפך למטריד, דברים שיכולתי להתעלם מהם בגלל האהבה שהייתה לי עכשיו מפריעים לי יותר מתמיד, מה שאמר לי שאני כנראה כבר לא אוהבת אותך כל כך, מה שגרם לי לחשוב האם אני עדיין אוהבת אותך? אולי קפצתי מהר מידי למסכנות, אולי פלטתי לפני שהבנתי עד הסוף מה אני אומרת, כי אהבה הולכת ונראת מילה יותר ויותר גדולה ממש שאני מסוגלת לשאת עלי.

אני צריכה תשוקה, אין לי בזה שום בושה ולא אכפת לי שבגלל שאני בחורה יקראו לי סוטה, בנים חושבים על דברים כאלה אפילו יותר. אני גם לא חושבת על סקס, אל תטעו, אני חושבת על תשוקה; על משיכה כזאת בין אנשים, על כמיהה, כן בדיוק כמיהה. הרצון הזה לגעת במישהו, להרגיש שפתיים על אחרות, להרגיש ידיים מקיפות ונוגעות, לשמוע לחישות, להרגיש משיכות ושריטות. בלי תשוקה אין יחסים זה כמו לא להמשך פיזית לבן הזוג שלך. אני יודעת שאני רציתי לחכות עם הקטע הפיזי, אבל אחרי שהתנשקנו (נכון לא הנשיקה המושלמת) כבר רציתי את הפיזיות כל כך. כשרמזתי כל הזמן שאני לא מוכנה להיות מול אנשים אבל בכל מקום אחר אין לי בעיה- התכוונתי לזה. כמה רציתי שתקחי צעד קדימה, תתפסי אותי בהפתעה ותקחי קצת שליטה, לרגע תגרמי לי להרגיש חסרת אונים איתך, בתוך האישיות המתפרצת שלך. רציתי שאת הכעס הגדול שיש לך כלפי העולם תפני לזה, שתתפסי אותי ולא תעזבי, אפילו אם אני אתנגד קצת שתסמכי מספיק על עצמך כדי לדעת כמה אני רוצה את זה, מגע. כמעט שלושה חודשים שלא נגעתי בגוף, כמעט שלושה חודשים כי החזקתי את עצמי בשלשלאות לא לבגוד ולא לתת לתשוקה להשתלט עלי; לגרום לי ללכת כשיכורה מבולבלת.

אני לא יודעת מה אני רוצה, מצד אחד כנוע לרצונות שלי מצד שני בעל עמוד שדרה, מצד אחד מתגרה מצד שני נותן, מצד אחד לא אומר כלום מצד שני אומר הכל. רוב הכיסויים שזאת אשמתי.. טוב כשקוראים את כל הפוסט שוב, זאת כן אשמתי, שאני לא יודעת מה אני רוצה, או יודעת יותר מידי טוב. כן כן זה בדיוק זה, אני יותר מידי ספציפית, אני לא יכולה לבקש מאף אחד לעמוד בציפיות האלה אבל כשלא עומדים בהן המשיכה שלי מתמוגגת.

DanDan רק בגיל 20 אנחנו מקבלים הזדמנות להבין מי אנחנו ועד אז שואלים אותנו שאלות שצורכות הכרה עצמית עמוקה אז איך עונים על האשלות האלה?

את ידועת שאהבתי אותך