הכתיבה משחררת

Heartless - The Fray

אמרת שאתה נותן לי את האהבה שלך, את הלב.

אמרת שכשאתה רואה אותי אתה מתפעל.

אמרת שאני הכי מוכשרת שם.

אמרת לי שאתה אוהב אותי  ברוסית.

אמרת לי שאתה אוהב אותי בעברית.

עוברות בי צמרמורות, כל כך קר לי, ממש כמו שם כשיצאנו משדה התעופה. כל דבר, כל דבר איכשהו מזכיר לי אותך ואת התקופה שם. תקופה... לא שבועיים כי אם זמן חיים; בחיי שיכולתי למות אחרי המחנה ולא היו לי שום חרטות, הייתי מתה מאושרת.

הלוואי ולא היו לי הזכרונות האחרונים כי הם כל כך כואבים, האוטובוס שנסע, הפרצופים האדומים מבכי והיד שמחליקה לאיטה על החלון בייאוש,החברים שלי נסעו משם. ואני נשארתי לבכות עם האחרים, לחכות לפרידה הבאה שלנו. היה קר במיוחד באותו לילה, הלילה האחרון שלנו ביחד. גשם זלעפות ירד ודפק על החלונות כשאנחנו ישבנו מחובקים בפנים. עייפה, מותשת, מבכי ומסוחררת הלכתי ממגורים למגורים לנצל את הרגעים האחרונים וראיתי איך השמיים מלאים שחור ואפור,עננים כל כך אפלים וסמיכים כיסו את השמים ולעיתים תכופות האיר את השמים ברק לבן שחצה את הנוף.

אני לא יכולה לכתוב על זה יותר כי כל זיכרון מעלה עוד אחד ועוד אחד והכאב רק הולך וגדל והצריבה הולכת ומכבידה על הנשימה ואני רק מתגעגעת עמוק יותר ליותר אנשים ומקומות. הייתי נותנת כל כך הרבה כדי לראות אותם שוב ואני אתן כשתהיה לי ההזדמנות.

רציתי לכתוב כדי להוציא את הגעגוע אליו, כי אני מרגישה שאנשים אחרים לא מבינים לא כמה אהבתי אותו וכמה אני עדיין אוהבת. זה לא הגיוני אני יודעת, רק שבועיים, אני יודעת שאני גם לא מדברת עליו יותר מידי, פשוט כי זה קשה להגיד את המילים שהוא אמר שוב ולתאר את המגע שאני אולי לא ארגיש שוב.

באת לחבק אותי כשלא הרגשתי טוב.

לקחת אותי לטייל.

רקת איתי צמוד.

נישקת אותי בכניסה למגורים שלי בגשם-לא נתת לי לעמוד בחוץ כי לא רצית שאחלה.

נישקת אותי בחדר החשוך כשכל הקבוצה ישבה לידנו לא מודעת למה שאנחנו עושים.

אני משתוקקת לדבר איתו שוב. לשמוע את הגמגום באנגלית והמבטא הרוסי. כל המילים שלו גרמו לי להרגיש כל כך מיוחדת, הוא התכוון לכל אחת וידעתי את זה. האמנתי וידעתי שהוא אוהב אותי. רואים עליו שהוא לא טיפוס שמתחיל עם כולן, הוא לא כזה, ובגלל זה ידעתי שהמילים שהוא אומר לא מדוקלמות והטון שבו הוא דיבר, המבט, הכל כל כך אמיתי. הוא רצה להיות איתי כל הזמן, הוא אמר לי שלום כל הזמן וחייך במתיקות. חיבק אותי כל כך חזק כשבכיתי. גבוה ורזה, דקיק, עיניים תכולות גדולות, שיער בלונדיני חיוור מבולגן, תווי פנים עדינים וחיוך פשוט טהור, המילה היחידה שעולה בראשי לתאר אותו. אני מחכה ליום שבו אני אוכל לראות אותו שוב, אני כל כך רוצה לדעת איך הוא התבגר, אני רוצה את הזמן שם בחזרה, אני רוצה הזדמנות שניה בשביל להיות איתו.

אמרת שנירדמת ושנשארת ער כל כך הרבה שעות רק כדי להפרד ממני.

אמרת שאתה מצטער כל כך, כל כך שלא ראית אותי בפעם האחרונה.

אמרת שתעשה הכל כדי לראות אותי שוב.

אמרת שאתה מתגעגע.

אמרת שאתה חושב עלי.

DanDanאמרת שאתה אוהב אותי ברוסית, אמרת שאתה אוהב אותי בעברית.