הכתיבה משחררת

לי בירן - מציאות שונה

'איזו רווחה, לנשום עמוק, הגל הגדול עבר. לא יכולנו להוריד את הראש הפעם, עמדנו זקופים וחטפנו את ההלם בפנים.'

אני מרגישה שכל החיוניות חזרה לי לגוף, אני בשליטה על החיים שלי, אני מבינה, אני נושמת שוב, אני מתעוררת למציאות שונה. יש דברים ששווה להלחם עליהם עד הסוף המר, כאב ודמעות שוות את זה. במלחמה על המציאות שלי יש רק מפסידים. כן ייקח לי עוד זמן לסלוח, אני שמחה שהיא ביקשה סליחה שהיא הודתה שהיא טועה. כי עברתי הרבה, כי הייתה לי ילדות לא קלה, אני רוצה לרוץ קדימה עם כל מה שיש לי ונמאס לי מהענפים הסבוכים שרק מעכבים אותי.

המלחמה הייתה על החיים שלי, שרע לי אצל אמא כי יש לה משפחה שאני מרגישה שלא קשורה אלי. שהיא לא רואה איזה בת יש לה וכמה החיים שלה קלים יותר כי אני יודעת לדאוג לעצמי.

התוצאה המלחמה, או לפחות המערכה הראשונה, דברים משתנים קיבלתי סליחה אמיתית. היא לא יכלה בקושי להסתכל לי בעיניים ואמרה את זה מהר, נעגה לא נגעה לי בכתף ואז ידעתי שזה אמיתי. ידעתי שכואב לה שהיא עשתה לי רע. מעכשיו הם ינסו להביא אותי לבית הספר, הם ינסו להפוך את הבית יותר נגיש לחברים שלי, יהיה דגש על משפחה, אני עושה הליקס (זה כמובן סימבולי) כנראה בקרוב גם סייד ובתור בונוס גיא קנה לי דיסק של ליבי מה שהראה לי פתאום, שאולי הם כן מכירים אותי...

אחרי שדיברתי עם אבא  שלי אני רואה הכל יותר ברור, זהו, יש סדרי עולם.

ואני ממש מרגישה שזה מתחיל מחדש, יש לי הזדמנות שניה. אביב כנראה יבוא, רועי על המסך של המחשב שלי ואני מחייכת כי זה בידיים שלי. מבינים אותי. כי אם זה יסתדר החיים שלי יתחילו לקבל צורה קבועה, בית ספר ממקומו לא זז, יש לי כל מה שאני צריכה, אני יודעת מי אני ומה אני רוצה.

DanDan בואו נקווה שזה ימשיך באותו  מסלול