הכתיבה משחררת

אז יצאנו, אז יצאנו כמו שלא יצאנו מאז החופש הגדול...

מה שהתחיל כלילה משעמם- יחסית ריק בעיר, הפך ללילה של שכרות וגלגלונים.

אז הגענו אני מעיין ונועם, הסתובבנו הלוך ושוב בעיר הריקה, עברנו בין הזולה לכיכר ובסופו של דבר החלטנו שעקב המצב העגום היום בעיר, נקנה ונתפנק לנו בבאלטיקה (בירה מעפנה, לאלה שלא שותים -אחמאחמ הפטועות השיכורים-). אז ירדנו שלושתינו על בקבוק של ליטר וחצי.

כשחזרנו אחרי מה שנראה כמו שעה לאמריקאים, אני ניסיתי ללמוד לעשות גלגלון בסגנון מישגב, מעיין ניסתה לנשק מישהו כדי לזכות בהתערבות ונועם חיבקה אנשים (משמע=הפרה את חוק איסור הנגיעה שלה). בדרך איזה בחור נתקל בי בכוונה ובעודו מתנצל וממשיך הלאה הוא העביר לי ליטוף על חצי גב ותחת, אם רק היו לי היכולות לקלל בקולי קולות (דיברתי ג'יבריש, כמובן שנועם ומעיין הבינו כי גם הן דיברנו איתי ג'יבריש באותם רגעים- אז בעיקרון קיללנו, אבל זה לא ממש היה ברור לציבור-). כמובן אין טעם לציין שאני לא עשיתי גלגלון במגפיים וגופייה ומעיין ניצחה בהתערבות וזכתה בפחית קולה.

הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני ישבתי על אריאל (לא השמן, הנאצי -ממש שיפור-). עכשיו אני יוצאת כבר הרבה זמן ואני בקושי מכירה אנשים מעבר למעגל החברים שלי, אבל בלילה אחד של שכרות הכרתי ארבעה אנשים בערך... אז זה התחיל במרקו שעשיתי לו צמות, אחר כך הבחור שמעיין התנשקה איתו בפעם הראשונה שלה בעיר, ואז את יואל שליקק לי את הלחי כשביקשתי נשיקה (זה היה דוחה! ואם הייתי מסוגלת ללכת בקו ישר הייתי מכה אותו קצת), לבסוף, הכרתי את דניאל, אמריקאי, או ישראלי, מי זוכר? דיבר אנגלית במבטא חמוד, אני כמו מתקשה ניסיתי לתקשר איתו באנגלית כשפתאום הוא ענה לחבר שלו בעברית אכלתי קצת פאדיחות. בכל מקרה, הוא מאוד הנעים את זמני, במיוחד הבטן המסוקסת שלו...

אז מסקנות!:

מעיין לפי הקטע הנ"ל יוצאת קצת רחב (פרוצה בתנ"כית)

כששותים לא מקללים (ובטח שלא עושים גלגלונים)

לא, אני לא הייתי עם אף אחד למקרה שתהיתם..

נועם היא ילדת פשמינות מהגבעות

 אה ו... לא נראה לי שאני איי פעם אתאהב בבחור

עריכה:

קראנו לברך ימין שלי מיסטר יהודה כהאנה

ולפופיק שלי קראנו מארק (הוא פופיק פלא)

DanDan ואם אתה חושב שזה שטויות שלך לחפש לך ידידות אחרות