הכתיבה משחררת

Nirvana - Smells like teen spirit

אני בקניון כבר שלושה ימים רצוף, אחרי בית הספר. אני מחפשת נחמה בבגדים, בחומריות, עצוב. אך עם זאת- מנחם...

אז יש לי האפשרויות-

 או סיוון  ויובי בערב יום שישי ה-13.

או נועם מעייני ונועם בערב שיברון לב.

מצד אחד, התאריך מקסים: לפני יומיים היינו אמורות להיות חודשיים ועוד יומיים הן יהיו חודש, יום שישי ה-13 בדיוק. אז השאלה היא מה עדיף? לבכות עוד יותר או לנסות לצחוק. בחיי שאני לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי. Been in love SUCKS 

את האמת, אני שונאת אותך. החבל כל כך דק שזה מטריף ומסחרר. אני שונאת כשאת מחייכת, אני שונאת כשאת מעיפה את הפוני, אני שונאת כשאת מציקה לי, אני שונאת כשאת מחבקת אותי, אני שונאת כשאת מתעלמת ממני- אני שונאת את זה כל כך כי זה גורם לי לאהוב אותך! אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, את עושה לי רע. אחרי שאני איתך יש לי בחילה, אני מרגישה שאני עומדת להקיא כל שניה. כשאני לא ליידך זה באמת בסדר, אני באמת מרגישה שזה מתרפא. אבל איך אני יכולה להתרחק ממך?! את מולי בכל מקום, את והיא. אפילו אם אני רוצה- כן אני חושבת על דניאל, כן הוא מתוק וכן אני רוצה לפתח איתו משהו- איך אני יכולה לצאת מהמעגל הזה כשאני רואה אותך כל הזמן!? כי רע לי שאת יפה, רע לי שאת פה, רע לי כשאת לא.

אני צריכה עזרה, עזרה להתרחק כי אם אני לא אתנתק אני לא אתגבר ואם אני לא אתנתק אני לא אוכל להכיר את דניאל ולתת לו הזדמנות כמו שמגיע לו.

בכל מקרה, ביום שלישי היינו אמורים לצאת לטיול שנתי שהתבטל עקב שפעת החזירים.

אנחנו כמחאה יצירתית הבאנו מסכות של בתי חולים והסתובבנו איתן כל היום

אז תמונות!!!!!!!

DanDan אני רוצה  שתהיי מאושרת, אבל איתי. תחנקו שתיכן.