הכתיבה משחררת

Scissor Sisters - I Don't Feel Like Dancin'

חיכיתי עד 12 וחצי כמו ילדה טובה, בודקת את השעון כל כמה דקות, מפחדת שהוא יבריז. צלצלתי בסביבות 1, כשהוא לא ענה הייתי בטוחה שאם עד עכשיו הייתי בודדה אז מהרגע הזה אני פתאטית ובודדה. אבל הוא צלצל אלי אחרי דקה ואמר שאסתובב, הוא ישב על ספסל ודיבר עם בחורה. קיוויתי שאני הולכת ישר, שאני ניראת טוב, אבל כשהגעתי אליו כל מה שעניין אותי זה שהוא כאן. הוא בא לשבת ליידי ונועם ומעיין התחילו חקירה קטנה במסווה של שיחה והוא כמובן שהיה מקסים ענה על כל דבר כמו שצריך...

הוא הלך לדבר עם חבר שלו, נישק אותי בלחי לקח את התיק שלו והתחיל ללכת, אמרתי לו שיחכה ונתתי לו עוד נשיקה קטנה בלחי והוא חייך את החיוך הכי מקסים שראיתי והמשיך ללכת.

לא נשאר לי עוד הרבה זמן והלכנו לכיכר. ישבנו על המדרגות הקרות כשאורות לבנים מאירים מסביבנו על עצי הדקל. דיברנו קצת על הגיוס ועל כמה זמן יש לו כאן, מה הוא מתכנן לעשות. שאלתי אותו אם הגיל שלי מפריע לי, הוא שאל אם זה מפריע לי, עניתי כמובן שלא, הוא חייך ואמר שאם ככה אז גם לו זה לא מפריע. אפילו קצת על משפחה, אמרתי שהמשפחה שלי קצת מופרעת והוא אמר שזה בסדר, גם שלו, והוא נישק אותי. זה הרגיש כמעט כמו נצח, מגע של שפתיים ונשימה חמה, מגע של גוף אחר ומשהו התחיל להתמוסס אצלי בפנים. אמרתי שאני קצת דואגת, שהוא מתוק ונחמד ומנשק טוב ו-עומד להתגייס.

התחלנו לחזור כי לצערי הכרכרה הייתה הופכת לדלעת אם הייתי מאחרת הביתה. שאלתי אם יש עוד בנות שהוא מביא לכיכר, הוא צחק ואמר שלאו דווקא לכיכר ואני נתתי לו אגרוף קטן והוא אמר שלא, אין אף אחת. הוא הלך מהר כמעט כל הדרך אבל מידי פעם הוא עצר ונישק אותי, הרגשתי שאנשים מסתכלים ושמעתי את כל הקולות מסביבנו אבל הייתי מרותקת אליו.

כשהגענו הוא פתאום קצת התרחק לכיוון החברים שלו, חלחלה עלי התחושה שגם אם הוא לא הבריז, מול חברים שלו הוא יתעלם. אבל לא, הוא נישק אותי ואמר להתראות ואמר ברכות שאני אדבר איתו ביום שבת.

התחלתי ללכת מחוייכת.כשהגעתי הביתה ויצאתי מהמקלחת חיכה ממנו אסמס, היה לי כיף, אני אדבר איתך מחר, לילה טוב, הוא אמר. שלחתי שגם לי היה נחמד ולילה טוב.

DanDan מה שאומרים נכון: אי איפשר להתגבר עד המישהו הבא...