עייפה! יש את הימים האלה שאני לא מספיקה לשבת, לנוח טיפה לראות טלוויזיה או כל דבר אחר שנקרא "זמן לעצמי" ובדרך כלל הם מתגמלים. זה אומר שנסעתי, שעשיתי, שהייתי עסוקה ושלא דחיתי דברים למחר. אבל היום? אני מרגישה רק עייפה, אני לא מתיישבת באנחת הקלה ואני ממש אבל ממש לא רגועה. לא היה לי רגע היום, לא הרגשתי שעשיתי כלום רק נכשלתי ופישלתי ואני לא יודעת מאיפה זה הגיע, זאת אומרת היה בסדר...
עשיתי את המבחן בתנ"ך והיה קל
דיברתי איתה וזאת הפעם הראשונה שבאתי כועסת ויצאתי מפוייסת
שרדתי במגמה למרות כאב בטן
אכלתי עם סיון נועם וקפי והיה כל כך מצחיק
מצד שני...
ראיתי את אבא לכמה שניות ואני לא אראה אותו שוב עד חמישי
בקושי ראיתי את אמא והקטנים
ירדו עלינו חזק במגמה
נסעתי עד לאמא וכל היום הזה הגעתי רק ב8
אני מתארת לעצמי שאני עדיין מרגישה לבד. היה כל כך כיף כשכולם היו פה והיינו על הגג, אבל מאז הרגשתי כל כך לבד, פשוט בודדה. בבית הענקי הזה, החשוך והוא פשוט שקט מידי... היה לי יותר מידי שקט ולבד.
-עדיין לא התחלתי ללמוד לאנגלית והמבחן בחמישי וזה מבחן חשוב!
-מחר אני צריכה ללמוד למבחן בג"ג ברביעי!
-חמישי סילבסטר ואני עדיין לא יודעת מה התוכניות שלי!
אני רוצה זמן- זמן לישון, זמן לחשוב, זמן לבכות, זמן לנוח וזמן של של שקט. שאני אהיה שקטה לא כל מה שמסביב.
DanDan יש ימים כאלה... ואני פשוט מתעבת אותם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
